ה

ולכאורה נראה שכ"ה דעת הרי"ף בפ"ק דקדושין דהנה הר"ן רפ"ק כ' וז"ל ולפיכך אני מסתפק בכל ספק קדושין אי צריכה גט מדאורייתא או לא דאפשר מדאורייתא שריא משום דאיכא למימר העמד אשה על חזקתה כו'. אבל הרב אלפס ז"ל כ' לקמן בפרקין בבעי' דרב מרי כו' דה"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וצ"ע עכ"ל. מיהו מהרי"ט בחי' על הרי"ף שם כ' דשאני התם משום דהורעה החזקה ע"ש. ואין להביא ראי' נגד הפמ"א מהא דקיי"ל לענין עדות דמוקמינן גברא אחזקת כשרות דשאני עדות דדין ממון יש לו ובממון ודאי אזלינן בתר חזקה כדאמרי' גבי נכסי דבר שטיא. וכן בדין דהא גבי ממון קיי"ל דחזקה עדיפא מרובא. משא"כ באיסורין דרובא עדיפא מחזקה אלמא דאין לדמות איסורא מממונא (וכבר הארכתי בענין עדות בתשו' א' בענין עדים שהיו עדים בנתינת גט בע"כ ועברו אחר"ג ע"ש בטעמא דמלתא דעדות יש לו דין ממון למיזל בתר חזקה). וכן אין להביא ראי' נגד הפמ"א מהא דמסקינן בב"ב דל"ב דמוקמינן אחזקה אפי' בספיקא דתרי ותרי דשא"ה דמיירי בתרומה דרבנן ובדרבנן מודה דמוקמינן אחזקה דהא בלאה"נ ספיקא דרבנן לקולא כ"ש היכא דהחזקה מסייע דיש להקל טפי. תדע דלשטתו נמי עכצ"ל דחזקה צד להקל הוא עכ"פ דהא ר' מאיר דחייש למיעוטא מדאורייתא מ"מ היכא דחזקה מסייע לרובא לא חייש אפי' מדרבנן כדאי' להדיא ביבמות דקי"ט ע"ב. א"כ כ"ש בספק דרבנן. אלא בספק דאורייתא ס"ל דלא מהני וצ"ל דספק לדידן גרע ממיעוטא לר"מ דאל"כ קשיא מסוגיא דיבמות דקי"ט הנ"ל. אבל בדרבנן ודאי מהני החזקה: