ז

ואף לשטת התוספות שכ' גבי מוצאה דם במ"ר דאמרינן מדלא חזאי קודם כו' אפשר שאין ללמוד מזה שנאמר כמו כן גבי ט"ד המעורבת בליחה לפי מה שלימדנו רבינו ז"ל בק"א דסימן קפ"ז סקי"א דסברא זו דמדלא חזאי קודם כו' כחה וענינה הוא כמו קורבא וז"ל דאף רש"י רפ"ט דלא ס"ל מ"ש התוספות מדלא חזאי כו' די"ל דמודה להתוספות שם בכה"ג דהוה ספק שקול (והתם מיירי לטהרה לגמרי כו') ולא גרע מקורבא דמהני בצירוף חזקה למהוי ספק שקול כו' ע"ש הרי לימדנו רבינו דלפרש"י הוה כח סברא זו רק כמו קורבא ובאמת הדמיון עולה יפה מאד לקורבא. והא דלדעת התוס' סמכינן לגמרי על סברא זו והרי גבי רוב וקרוב אזלינן בתר הרוב אפילו בקורבא דמוכח אפשר לומר משום דזה עדיף משאר קורבא דמוכח כיון שנמצא ממש תוך המ"ר י"ל כאן נמצא כאן היה וכמ"ש הפר"ח סי' ס"ג סק"ג בשם הרמב"ן בב"ב דכ"ד שכ' אהא דאמרינן אבל עינבי מצנעי ופי' עבידי דמצנעי ואפי' לר' חנינא אסור דכי הא לאו קרוב בלחוד הוא אלא במקומו ממש הוא וחזקה כאן נמצאו וכאן היו וה"ל קרוב ומצוי וליכא למ"ד רוב עדיף עכ"ל. וכ' הפר"ח שכ"פ הרמב"ם פ' יו"ד מהמ"א הל' י"ג והלח"מ שם הקשה ע"ז מהא דר' חנינא ואשתמיטתי' דברי הרמב"ן הנ"ל והובאו בנ"י שם. וכ"כ גם הט"ז בי"ד סימן רצ"ד ס"ק י"ז לתרץ ד' הטוש"ע שם שפסקו ג"כ כהרמב"ם וכ"כ הפרישה בח"מ סימן רנ"ט סעיף ו' על מ"ש הטור אפילו רוב העיר ישראל והוא מצאה במקום שרוב העוברים שם עכומ"ז אינו חייב להכריז וז"ל ואין להקשות הא קי"ל רוב וקרוב הולכים אחר הרוב כו' דשאני הכא דמסתבר לומר שנפל מרוב השכיחים במקום זה עצמו משא"כ התם דגם הקרוב אינו במקום שנמצא בו אלא שתאמר שנתגלגל ובא משם ולכך מסתבר טפי שנתגלגל ובא מהרוב עכ"ל. וכ"כ בסמ"ע שם סי' רנ"ט סק"ו והן הן כד' הרמב"ן ממש ואף שהת"ש רס"י ס"ג פי' דבריו בע"א דמיירי שידוע שהמצויים במקום ההוא הוא רובם עכומ"ז הפשט נ' יותר דכוונתו כד' הרמב"ן והשתא א"ש ד' התוספות והרא"ש כאן גבי רואה בתוך מ"ר דה"ל כנמצא בתוך הקרוב ממש שידוע שמקום מ"ר הוא שכונה אחרת לגמרי ורואין אותן כאילו הן במקומן אלא דבמקומן ליכא לספוקי כלל בדם המקור דה"ל כדלתות מדינה נעולות. משא"כ במשתנת שהרי עברו המ"ר דרך כותלי בית הרחם שיש דרך לדם המקור לבוא שם מ"מ כיון שנמצא בתוך המ"ר ה"ל כמו עינבי שנמצאו בפרדיסי דאף על גב שיכולים אנו לומר שממקום אחר הובא לכאן לא חיישינן להכי לפ"ד הרמב"ן והרמב"ם והטוש"ע יו"ד והסמ"ע והט"ז כנ"ל. וא"ש מ"ש אאזמו"ר נ"ע מסברא זו מדלא חזאי כו' לא גרע מקורבא אלא שנוסף ע"ז דה"ל כנמצא בתוך הקרוב וכנ"ל. והשתא א"ש ג"כ טעמו דרש"י והרשב"א דלא ס"ל לסמוך לטהר על סמך סברא זו מדלא חזאי כו' (כמש"ל פירוש הדברים) משום דס"ל כדעת הפוסקים החולקים שם על הרמב"ן וס"ל דאפילו נמצא בתוך הקרוב ממש מ"מ אמרינן בזה רוב וקרוב הולכים אחר הרוב ודברי הטוש"ע חו"מ סי' רנ"ט פי' הת"ש בי"ד רס"י ס"ג דאתיא אפילו כשטתם וכמש"ל אלא דלכאורה קשה דהא החולקים שם על סברת הרמב"ן הם התוס' והרא"ש כמ"ש הפר"ח (ע' תוספות דכ"ג ב' ד"ה רוב שנמצא בפרדיסא גופיה כו' ע"ש. הרי אפילו בכה"ג אזלינן בתר הרוב ממש להתיר הענבים שנמצאו בפרדיסא דערלה וכ"כ הרא"ש שם. והג"א כ' דלכל הפחות ה"ל ספק ע"ש. נמצא יש כאן ג' דעות). וא"כ איך ס"ל כאן להפך דסמכינן ע"ז מדלא חזאי קודם כו' א"כ כו' להתיר לגמרי נגד הרוב דרוב דמים מהמקור. לכן צ"ל דהתוספות ס"ל דסברא זו. מדלא חזאי כו' עדיף מקורבא דהיינו אפילו מענבים שנמצאו תוך הפרדס דהתם שפיר אינו נקרא רק קורבא דמוכחא ולא ס"ל מ"ש הרמב"ן דאמרינן ע"ז כנכ"ה ושפיר תלינן ברובא דרובא עדיף מהוכחה דקורבא והיינו דוקא התם שכמו שהקרוב במקומו דלתות מדינה פתוחות ויוכל לבא לשם ממש מהרוב בכל עת ובכל זמן. משא"כ הכא דכשהמי רגלים במקומן תוך מקוה השתן א"א בשום פנים שיבא לשם דם מהמקור רק שנצטרך לחוש שמדי עבר הקרוב דרך כותלי בית הרחם אז בזו הרגע נזדמן שבא לשם מהרוב. וה"ל כאילו יש עוד הוכחה להקרוב מלבד הוכחה דקורבא דמוכח. דהיינו הוכחה זו שאין דלתות המדינה פתוחות כ"א סגורות רק שנפתחו לפי שעה כו' דבכה"ג ס"ל להתוספות דלכ"ע לא חיישינן להרוב וכמש"ל גבי רברבי וזוטרי דכשיש עוד הוכחה דמסייע לקורבא דמוכח לא חיישינן להרוב אפילו לר' חנינא. לפ"ז י"ל דדוקא גבי מ"ר סמכו התוספות והרא"ש על סברא זו מדלא חזאי כו'. משא"כ גבי טפת דם המעורב בליחה אף לפי צד הספק דהליחה נמשכה מהפרוזדור לא סמכינן לומר דמסתמא בא הטפה ממקום הליחה מדלא חזאי קודם כו' וטעמא רבא איכא לאפלוגי בינייהו. הא' דהכא ה"ל כדלתות המדינה פתוחות תמיד ממקום הרוב למקום הקרוב כי פתח החדר לפרוזדור פתוח תמיד וגם מלבד פתיחותו הוא מצוי ג"כ לזוב שם נמצא נשאר רק ההוכחה דנמצא במקום הקרוב וע"ז לחוד לא סמכינן להתוס' והרא"ש אפילו בנמצא עינבי בפרדיסא דערלה דאינו מצוי כלל שיבא שם מהרוב. כש"כ בכה"ג. משא"כ גבי מ"ר דדלתותיו נעולות תמיד רק שנפתחו לפי שעה כו' כנ"ל. ואין לומר דמאי נפ"מ ממה שדלתות החדר פתוחים תמיד לפרוזדור הא כל מוצאה דם או רואה לא מספקינן לי' מדאורייתא כלל על למפרע כדתנן אע"פ שאמרו מטמאה מעל"ע אינה מונה אלא משעה שראתה. וא"כ גבי ט"ד הנמצא בליחה נמי א"א לחוש על למפרע וכיון דסוף סוף עכשיו ראתה א"כ ה"ל כנמצא בתוך מ"ר כו' יש לחלק דנהי דמדינא לא חיישינן אלמפרע מ"מ מצד הטבע אפשר שבא קודם למקום הקרוב. משא"כ גבי מ"ר דא"א כלל שיבא מקודם למקום הקרוב. ועוד דמוכח גבי סוגיא דחדר ועליי' דאמרינן אימור שחתה כו' הרי אמרינן מדאוריי' שהדם בא מקודם. וזהו כדי שנוכל לומר שבא מהמקור משום דאם תאמר שעתה בא לא תוכל לומר שבא מן המקור וכיון דרוב דמים מן המקור מוטב שנאמר שלמפרע בא משנאמר שלא יבוא מהמקור כ"א מהעלייה. א"כ ה"נ גבי נמצא בפרוזדור מוטב שנאמר שלמפרע בא מהמקור לשם כיון דהדלת פתוח תמיד משנאמר שעכשיו בא מהפרוזדור. משא"כ גבי רואה תוך מ"ר כיון דא"א לומר שהיה ממש במקום מ"ר אין לחוש רק שמא עכשיו בא לשם בעברם דרך המקור וכולי האי ל"ח. אך צ"ע די"ל דלמפרע בא למקום כותלי בית הרחם ששם עוברים המ"ר ומדי עברם נטלוהו עמו ואפשר כיון דהמ"ר יוצאים סמוך לסוף כותלי בית הרחם א"כ אילו היה הדם שם מקודם היה נופל לארץ בתחלה. משא"כ גבי ט"ד המעורב בליחה שהליחה יוצאה מצואר הרחם שם י"ל יוכל להתעכב הדם יותר. ויש ראי' לזה כמ"ש התוי"ט פ"ב דנדה מ"ד מדאצטריך קרא לרבויי בבשרה שמטמאה מבפנים כבחוץ הגם שאין ראייתו מוכרחת די"ל דאצטריך קרא ששורפין ע"ז תרומה וקדשים מרגע שיצא בפנים. הב' י"ל עפמ"ש התוס' בב"ב דכ"ג ב' לחלק בין קורבא דמוכח ובין קורבא דלא מוכח וז"ל א"ו קורבא דביתו של נכרי לא הוה קורבא דמוכח כיון שדרים רוב ישראל באותה העיר כו'. אבל אותה העיר כנגד האי דקירא הוה קורבא דמוכח כו' ע"ש. א"כ הפרוזדור לגבי החדר לא עדיף מבית בצד העיר דנק' קורבא דלא מוכח משא"כ מקום יציאת מ"ר י"ל דהוה לי' קורבא דמוכח כמו עיר נגד דקירא כו' ועד כאן לא שמענו דבצירוף הוכחה להקורבא ל"ח לרובא אלא בקורבא דמוכחא דוקא דאיכא הוכחה מצד עצמה וכמו בחבית שצפה בנהר ונמצאת כנגד עיר שרובה ישראל דה"ל קורבא דמוכח לכן הסברא וההוכחה מדלא חזאי קודם כו' מהני רק ברואה תוך מ"ר דה"ל מצד עצמן כקורבא דמוכחא ולא בט"ד המעורב בליחה כו'. וראי' לחילוקים אלו דהא גבי רואה מחמת תשמיש ג"פ כשאינן רצופים קיי"ל דלא מחזקינן לה כלל ברמ"ת ולא אמרינן מדלא חזאי קודם כו' ולפמ"ש א"ש דהתם גם התוספות והרא"ש מודים דלא סמכינן על סברא זו וכמו ברואה ט"ד בתוך הליחה כנ"ל:

קיצור. שאף לפ"ד התוס' והרא"ש עצמן יש לחלק דאין ראיה משם לכאן: