ד

מעתה נשוב לענין שאילה דלשטת אאזמ"ו נ"ע ע"פ התוס' והרמב"ן יש להקל בפחות מכגריס אף במשוך. אלא אפי' לדעת הכו"פ ע"פ הרשב"א דעד שאינו בדוק היינו שלא הי' בדוק כלל מ"מ בחלוק זה אף שהי' בדוק כיון שברור שיצא מחזקתו לגבי פחות מכגריס וטהור בפחות מכגריס אף במשוך טהור לפ"ד הש"ע כמש"ל סעיף א'. ואפ"ל דגם מ"ש אאזמו"ר נ"ע שבעל נפש יחמיר במשוך בעד שאינו בדוק זהו לפירושו בעד שאינו בדוק כדעת התוס' והרמב"ן. אבל לפי' הרשב"א בענין עד שאינו בדוק א"צ להחמיר דהא הרשב"א ס"ל דבעד שאינו בדוק מדינא אין טמאה אפילו ביותר מכגריס ועוד. אלא שזהו חומרא לטמאות בכגריס ועוד ואיך בע"נ יצטרך להחמיר אפילו [פחות] מכגריס ועוד במשוך. וכבר נתבאר דחלוק זה דינו כעד שאינו בדוק לגבי פחות מכגריס ועוד. וכ"ד הה"מ פי"ח מהא"ב הי"ח דלהרמב"ם בעד שאינו בדוק בפחות מכגריס טהורה בין עגול בין משוך: