א

קיצור מתשובה הנ"ל

בחוות דעת סי' ק"צ סל"ד בחידושים ס"ק ל"ז כ' וז"ל וכן אם בדקה א"ע בחלוקה ולא בדקה החלוק קודם אף שבדקה אותו בשעת לבישה טהורה עכ"ל. והיינו כמו בעד הבדוק שהניחתו תחת הכר. שהדין כן בעגול ואין בו כגריס ועוד ומשמע דאם משוך טמאה בחלוקה הנ"ל כמו בעד הנ"ל דמשמע דטמאה נדה מן התורה. ובס"ט ס"ק נ"ה כ' דדין חלוק הנ"ל יוצא מחזקת בדוק ע"י שלובשת אותו והולכת בו וה"ל כדין עד שאינו בדוק בסעי' ל"ו דבעינן כגריס ועוד. וכל זמן שאין בו כגריס ועוד תלינן במאכולת שהיתה כבר מחלוק עכ"ל. וגבי עד שאינו בדוק אין חילוק בין עגול למשוך. וע' מדין זה בש"ע אדמ"ו סעיף ל"ו ס"ק ע'. ואם הי' דעת הס"ט להקל בחלוק זה בפחות מכגריס ועוד רק בעגול ולא במשוך א"כ לא היה צריך לומר דדינו כעד שאינו בדוק דהא גם בבדקה א"ע בעד הבדוק והניחתו תחת הכר עגול טהור כ"ש בחלוק זה. הס"ט סעיף ל"ו ס"ק ס"ב הקשה מ"ש עד שאינו בדוק דאפילו משוך טהור אם אין בו כגריס ועוד וכ"ד הראב"ד והרמב"ן והשו"ע ומ"ש מעד שהניחתו תחת הכר דמשוך טמא. ומה שחילק שם תירוץ אחד זה התירוץ שייך ג"כ לטהר בחלוק זה כמו בעד שאינו בדוק. עוד אפ"ל דיש טעם דעכ"פ חלוק זה קיל מעד שהניחתו תחת הכר דהכא נולד הספק על החלוק קודם שבדקה א"ע בו משא"כ בעד שנתון תחת הכר מקודם בשקינחה א"ע היה בדוק גמור וע"י שנתון תחת הכר נולד ספק על העד ויש שני טעמים לחילוק זה האחד מבואר בפנים בסעי' זה דאם הי' עגול י"ל שע"י שקנחה שבדקה א"ע בו נעשה משוך ועוד חילוק נתבאר סעיף ג'.א"כ י"ל אם הניחתו תחת הכר ואח"כ בדקה א"ע בו מודה ראב"ץ לרבנן דטהור מיהו לא משמע כן בגמרא. רק לפי פי' המשניות להרמב"ם דראב"צ מטמא רק משום כתם יש מקום לחילוק זה. אבל לפ"ד הפוסקים דטמאה נדה אין לחלק. ומ"מ יש טעם לומר דבחלוק זה שייך יותר שיהי' משוך מחמת הבדיקה אפילו בעד שהי' נתון תחת הכר ואח"כ בדקה א"ע בו: