ה

ועדיין יש מקום לחקור בנד"ז דכ"ז הוא אם הי' מוצאה על החלוק במקום שבדקה א"ע בו דם משוך לבדו פחות מכגריס דאז א"ש לטהר משום דה"ל כעד שאינו בדוק. אבל בנד"ז שמצאה שם ג"כ הרבה ליחה לבינה אשר ודאי מגופה קאתיא דאין לה במה לתלות הליחה לבינה וגם הרי הרגישה הלחלוחית באותו מקום ומחמת זה בדקה א"ע בחלוקה. וא"כ אולי יש להחמיר מצד ב' דברים הא' י"ל כמו דהליחה לבינה ודאי מגופה קאתיא כמ"כ הטפת דם הסמוך ודבוק לו ממש ג"כ בא מגופה וכעין מ"ש הגאון ר' יהודה ממענץ בשב"י סי' מ"א גבי טפת דם המעורבת בליחה לבינה דתלינן שממקום שבא הליחה בא הטפת דם כו' יעו"ש. הב' מצד ההרגשה בעצמה דאולי הא דמתירין בעד שאינו בדוק מיירי בדלא ארגישה. והנה מצד הספק הראשון נראה להקל ע"פ תשובת הרמ"א סי' צ"ז הובאה בט"ז סס"י ק"צ שהתיר כה"ג ממש בכתם פחות מכגריס אפי' אם אתרמי שהוא אצל מראה לבן וירוק אף שידוע לה שהלבן וירוק ודאי אתיא מגופה (ולא שידוע לה מפני שאין לה מקום לתלות בו המראות ההם רק בגופה. דבכה"ג מתיר אפי' ביותר מכגריס דם רק שיש לו במה לתלות משום דאין תולין כתם בכתם ע"ש אלא מיירי שראתה ממש המראה הלבן והירוק). ואף דלא מיירי שבדקה א"ע בחלוקה כ"א שמצאה כתם עליו. מ"מ הרי מבואר שם בתשו' רמ"א סס"י דמיירי דוקא בכה"ג שהמראה לבן וירוק אין עליו דין כתם אלא דין ראיי' ממש כנ"ל שידוע לה שהיתה רגילה לראות מראות אלו ואפ"ה מטהר הפחות מכגריס הסמוך לו ממש ותלינן דדם מאכולת הוא. כמ"כ הכא אף שמצאה בחלוקה הט"ד משוך פחות מכגריס אצל הליחה לבינה במקום שבדקה א"ע תלינן דדם מאכולת הוא דמאי נפ"מ שבדקה א"ע שם הלא גם בנדון דהרמ"א שלא בדקה א"ע שם מ"מ ידוע לה שמראה זו הלבן וירוק שבמקום זה בחלוקה ראתה אותה מגופה ומגופה בא לשם א"כ היינו הך. ועיין מזה בש"ע אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' ק"צ ס"ט ס"ק י"ט. והט"ז סס"י ק"צ היקל יותר מרמ"א ע"ש ובתוך דבריו כ' וז"ל דכל שיש לתלות אזלינן לקולא אפי' ברואה ממש כו'. ול"ד למ"ש הגאון ממענץ בתשו' שב"י סי' מ"א דהתם שאני דקאי על טפת דם שברור לנו שבא עם הליחה יחד לכך כיון שבודאי שניהם באו יחד ברגע א' מכותלי רחמה יש לנו לומר ששניהם באו ממקום א' או שניהם מהחדר או שניהם מהפרוזדור ולא לומר שזה בא מהחדר וזה מהפרוזדור ואתרמי שזבו שניהם יחד משני מקומות שונים בזמן ורגע א'. משא"כ הכא שאנו אומרים שהט"ד היתה במקום הזה רק דאתרמי שהליחה לבינה שנטף מגופה נטף לאותו מקום אמאי לא נימא הכי ובפרט לפ"ד רמ"א יש טעם לזה דאמרינן אגב זוהמא דם מאכולת הוא. מיהו להט"ז א"צ לזה (דהא מיקל גם בכתם יותר מכגריס דלא שייך אגב זוהמא כו'). וע"ז י"ל מקום אינו סימן בשגם כי ודאי יש הרבה ט"ד על חלוקה כאלו בכמה מקומות מהחלוק. והנה מזה נפשוט ג"כ הספק הב' דאין להחמיר מצד שהרגישה לחלוחית דכיון דע"כ הלבן וירוק בא מגופה א"כ אמאי לא תרגיש זיבת דבר לח ואין הרגשה זו ריעותא נוספת יותר ממה שידוע שהליחה לבינה וירוקה בא מגופה. ואין זה ענין למחלוקת תשובת שב"י סי' מ"ד והס"ט סי' ק"צ סק"ג בענין בדקה א"ע בעד שאינו בדוק דטהורה בפחות מכגריס אם הוא אפילו בדארגישה דאפילו להמחמירים שם היינו דלא תלינן בטעות לומר שטעתה בההרגשה דנדמה לה שהרגישה דם. ובאמת אינו כן רק הרגשת עד הוא. אבל הכא שא"צ לתלות כלל בטעות כי הרגשת הלחלוחית הי' באמת מחמת הליחה לבנה נ' דאין ליקח חומרא מחמת זה כלל שלא לתלות הט"ד במאכולת כו'. וכן מוכרח ג"כ בס"ט שם שהרי הודה שם דדינו דהשב יעקב סי' מ"ד אמת אע"ג דפליג עליה בדין בדקה א"ע בעד שאינו בדוק שבגמרא. ועכצ"ל החילוק מטעם הזה. ומ"ש בחוות דעת סי' ק"צ בביאורים ס"ק כ"ג וז"ל ואם בדקה א"ע בעד שאינו בדוק בשעת הרגשה ומצאה מראות טהורות ומראות טמאות טמאה ולא תלינן ההרגשה מחמת מראות הטהורות והטמאות מחמת העד שאינו בדוק כמו שהוכחתי בסוף הסימן בתשובת הרב רמ"א שהביא הט"ז עכ"ל. עכצ"ל דכוונתו על הרגשה שהרגישה שנפתח מקורה או שנזדעזעה גופה וכמ"ש סס"י הנ"ל טעמו דרוב פתיחת הקבר מנשים למראות טמאות הן. אבל א"א לומר דכוונתו ג"כ אהרגשה דזיבת דבר לח דפסיק רישי' ולא ימות הוא. ר"ל מאחר שעל כרחנו הלבן והירוק בא מגופה איך לא תרגיש לחלוחית. א"ו צ"ל כוונתו כנ"ל. ולכן בנד"ז שהרגישה לחלוחית ובדקה א"ע בחלוקה וכמו שבא בהשאלה לכ"ע טהורה:

ושוב אחר זמן מצאתי בתשובת גבעת שאול סי' ס"ז אפי' באשה שהרגישה שנפתח מקורה והעלה להקל וז"ל נשאלתי באשה א' שהרגישה שנפתח מקורה ובדקה תיכף בחלוקה ומצאה כתם גדול ממראה הטהור רק שבתוך הכתם הי' כמו נקודה אדומה קטנה מאד ממש כמו טפת חרדל והחלוק לא היה בדוק כלל ומסיק להקל דתלינן ההרגשה במראה הטהורה והדם בדם מאכולת. רק יש לחלק משום התם החלוק לא הי' בדוק כלל. משא"כ כאן החלוק הי' בדוק. מ"מ ע"ז ודאי יש לומר כמש"ל בשם הס"ט ס"ק נ"ה דלגבי ט"ד פחות מכגריס נחשב החלוק כמו עד שאינו בדוק כו'. וכ"ש בנד"ז שלא הרגישה פתיחת המקור רק זיבת לחלוחית כו'. [ע' מפתח]:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.