א

סימן קלד

מעוברת בחדש הח' שהיתה חולה ב' שבועות חולי החום והקיזו לה דם גם עלוקות אח"כ ת"ל נתרפאה. ושאלתה אם מותרת לבעלה בלי טבילה כי במשך חולי הנ"ל ודאי הרגישה כמה פעמים שניתז ממנה דבר מה. רק אצלה מצוי מאד שניתזים ממנה מי רגלים. וכן הוא בכל המעוברות. וביותר אצלה. ובכל יום היה מפנים מסדיניה ששכבה עליהם בחלי' כמה [ט]פות עד"מ מי רגלים:

הנה כיון שמצוי ביותר שנתזים ממנה מ"ר א"כ ודאי תולין ההרגשה בזה דהא דם אין מצוי כלל שהרי מעוברות הן בחזקת מסולקות דמים. וה"ל כהא דאמרינן גבי האשה שעושה צרכיה לעולם דארגישה ואימור הרגשת מ"ר היא דהתם הכוונה דארגישה שנפתח החדר להוציא דבר. ותלינן דטעתה בזה כי לא היה רק הרגשת מ"ר. כ"ש הכא שא"צ לומר שטעתה. וכ"פ בס"ט סי' ק"צ סק"ג. ואין לחוש שמא הרגישה שנפתח החדר ובכה"ג י"ל דאין תולין שטעתה רק כשיש הוכחה דלאו מגופה אתיא דם כמו ביושבת ועגול. דמ"מ אפשר דמעוברת ג"כ תולין (כשלא בדקה א"ע) לתלות שטעתה בההרגשה שבאמת היה רק הרגשת מ"ר שזהו מצוי אצלה משא"כ דם אינו מצוי כלל. והטעם דהנה הגאון מוהר"ג ז"ל בתשובת שב"י סי' ל"ו כ' דאף לפמ"ש התה"ד סי' רמ"ו דהרגשה סברא דאורייתא הוא מ"מ לא חמיר מוסתות למ"ד וסתות דאוריי' כמ"ש התה"ד ע"ש. ולכן תמה אתה"ד אמאי ס"ל דלא מהני בדיקה מיד בכשיעור וסת כו'. ותירץ דלא משכחת לה בדיקה בשיעור וסת כיון דאין עד בידה ע"ש. ואפשר משום דלמ"ד וסתות דאורייתא פרש"י דט"ו סע"א דמחזקינן לה בטומאת ספק. והרגשה להתה"ד י"ל כודאי דמי. וחמור מוסתות לכן ל"מ בדיקה כלל. אך ז"א דהא התה"ד מדמה זה לוסתות למ"ד וסד"א והיינו משום שגם כאן מידי ספיקא לא נפקא שמא הטפה שנימוק היה דם טהור. גם אימור טעתה ועוד דהתוס' דט"ו סע"א פליגי על רש"י וס"ל למ"ד וסד"א כודאי ראתה משוינן ליה ע"ש. וכיון דהרגשה שנפתח מקורה לא חמיר מוסתות למ"ד וסד"א. וגבי מעוברת מבואר בש"ס פ"ק ד"ט ע"א דאף למ"ד וסתות דאורייתא כיון דמסולקת דמים היא לא בעיא בדיקה. אם כן כמו כן לענין ההרגשה כשיש לתלות ההרגשה במי רגלים (או בשלייאם) תלינן. והגם שנצטרך לומר שטעתה בההרגשה מ"מ תלינן כמו בעד בעגול. דה"נ כיון דמסולקת דמים היא קרוב יותר שהיה מ"ר. והנה במנ"י רס"י ק"צ שהקיל במעוברת אף שי"ל דהיינו בבדקה א"ע מיד ולא מצאה כלום משא"כ בלא בדקה א"ע כלל ל"ד לוסד"א. דא"צ בדיקה. כדחילק הס"ט סי' ק"צ סק"ג. מיהו זהו כשאין מצוי לזוב אצלה מ"ר אז י"ל דלא תלינן הרגשתה במ"ר כשלא בדקה א"ע. אבל כשידוע שזב אצלה כמה פעמים מ"ר י"ל דתולין ההרגשה במ"ר אף שלא בדקה א"ע טהורה. וגם יש לתלות בשלייאם הבא מהמקור כו':

ועוד והוא העיקר שבנד"ז אינו ידוע שהרגישה שנפתח החדר א"כ שניחוש שמא הרגישה זה ודאי ל"ח. ועי' בגמ' די"ג ב' מחמת חולי. הרי דל"ח שמא ראתה. ותנן פ"ב כל הנשים בחזקת טהרה כו'. ואע"ג דליתיה במתא דלא רמיא אנפשיה כו'. וגם כיון דמעיקרא היתה טהורה ועכשיו (ותומ"י כשנתחזקה מעט מחליה) בדקה ונמצאת טהורה ודאי ה"ל חזקה מעלי' דבינתיים נמי טהורה היא. ועיין בגמרא דס"ח ע"א:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.