ה

אך יש לחלק דהתם גבי וסתות יש עוד טעם חזק כיון שלא הרגישה כל זמן הוסת זהו ראיה שלא ראתה דהא י"א שזה לבד די כמבואר בש"ע סי' קפ"ד ס"ט ע"כ הגם דקי"ל שצריכה בדיקה מ"מ מה"ט אף שאיחרה הבדיקה מהני. אבל הכא גבי הרגשה אף את"ל דהוה כמו וסתות דרבנן י"ל שאם לא בדקה בסמוך אף שבדקה אח"כ ולא מצאה כלום אינה טהורה. וע' בספר פתחי תשובה בסי' קפ"ד ס"ק י"ח בשם החוו"ד דדוקא משום שלא הרגישה כו' ולפ"ז אם בדקה א"ע בעד ונאבד העד דליכא ראיה מהא דלא הרגישה כו' וכמ"כ אם בשעת וסתה הטילה מים ג"כ טמאה כשעבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה דאימור ארגישה וכסבורה הרגשת מי רגלים הוא כו' וצ"ע. ופשוט דכ"ז אפי' בדקה עצמה אחר הוסת ומצאה טהורה ג"כ טמאה כיון דחיישינן דבשעת וסתה ראתה על העד כו' ומש"כ אהטלת מים י"ל דלא דמי כי אין דרך הדם לבוא עם מ"ר כו'. וכבר נת' לעיל ס"א שהחו"ד החמיר שם יותר. עכ"פ לפ"ז אף אם נאמר דהרגשה ה"ל כוסתות דרבנן ולא כתה"ד וכמו שחלק עליו הרדב"ז עכ"פ הכא ליכא ראיה כמו בוסתות דשם יש ראיה מדלא ארגישה משא"כ כאן. ע"כ י"ל שאין להקל אם איחרה הבדיקה זמן רב אף שאח"כ בדקה ולא מצאה כלום. אבל אם מצאה מראה לבן יש לצדד להקל דכיון שמצאה אף לאחר זמן עדיף לתלות ההרגשה בזה משנאמר שנאבד הדם דלא דמי לוסתות כשליכא ראיה מהרגשה. וגם לא בדקה עד אחר זמן א"כ א"א לטהר רק משום שלא ראתה כלל ע"ז יש לחוש כנ"ל כיון דהוחזקה אבל הכא לתלות שלא נפל הלובן הוא סברא ע"כ יש לתלות אף שלא בדקה כ"א אחר שיעור וסת. ואפי' זמן מה יותר. ולא כהס"ט סק"ד שכ' דהא ודאי כו' אחר זמן רב כו' דהוא כ"כ לשטת תה"ד דס"ל דהרגשה ה"ל כוסתות דאורייתא. אבל כיון שחלק עליו הרדב"ז וגם שארי אחרונים הקילו ע"כ יש לתפוס כוסתות דרבנן. לכן נ' להקל בכה"ג גם מלשון הרדב"ז יש לחוש כ"ז שלא בדקה כו' משמע קצת דס"ל דקיל מוסתות אף למ"ד וסתות דרבנן דהתם עכ"פ הוחזקה חזקה גמורה וגם כן דרך כל הנשים והוא דבר טבעי רק משום שיש לנגד זה חזקת טהרה הוי רק מדרבנן. אבל לגבי הרגשה כיון שכ' שיש כמה מאורעות שתבוא מהם ההרגשה ואשה בחזקת טהרה עומדת ה"ל ספיקא. ובהצטרף לזה שבדקה ולא מצאה כלום אף שלא בדקה מיד אין להחמיר. ויש להעיר מדין בדיקת שפופרת שלא מצאה כלום דג"כ מטהר מדין חזקה דרמ"ת רק משום דמסתבר יותר לתלות מהצדדים. א"כ ה"נ גם בלא מצאה כלום אחר שיעור וסת יש לתלות יותר שלא ראתה כלל מראתה ונימוק. והרגשה י"ל דלא חמירא מחזקה דרמ"ת:

קיצור. שיש לחלק בין וסתות דשם גם בלא הבדיקה יש ראיה מדלא הרגישה. משא"כ כאן ליכא ראיה זו ע"כ אם לא מצאה כלום י"ל שאין להתיר אא"כ היתה הבדיקה סמוך לההרגשה אף שהיה יותר מכשיעור וסת דהיינו ערך ב' מינוטין לההרגשה יש לטהר אבל אם מצאה מראה לבן י"ל שיש להקל אפי' איחרה הבדיקה יותר משני מינוטין. מ"מ למעשה צ"ע: