ב
ונלע"ד ראיה להכו"פ מלשון התה"ד עצמו סי' רמ"ו וז"ל אשה שהרגישה בעצמה שנפתח מקורה והלכה ובדקה א"ע מיד ומצאתה על העד לחלוחית לבן עכ"ל. ותיבת והלכה הוא שפת יתר וידוע שהתה"ד בעצמו המציא השאלות כדי לבאר התשובות. א"כ למה כ' והלכה והל"ל ובדקה א"ע מיד. אלא ודאי לומר שאם היות שהיה הבדיקה מיד אעפ"כ נשתהה יותר מכשיעור וסת אחר ההרגשה דהיינו עד"מ שהיתה בין הנשים והוצרכה לילך מהם לחדר אחר ובדקה א"ע שם וזה מורה כפי' הכו"פ. ובהכי אתי שפיר מ"ש התה"ד שם בפשיטות הוי כלמ"ד וסתות דאורייתא דאפילו בדקה ומצאה טהורה טמאה עכ"ל. ואת"ל דמיירי כשבדקה א"ע תוך שיעור וסת הרי בכה"ג מפורש בגמרא שם דגם למ"ד וסתות דאורייתא טהורה. ומ"ש הח"ד דרב נחמן בר יצחק לא ס"ל כן אין דבריו מוכרחים כלל ומנ"ל לאפושי מחלוקת חדשה חנם. ועכ"פ ה"ל להתה"ד לפרש כן ואיך יאמר בפשיטות נגד המפורש בגמרא ופרש"י א"ו מיירי שבדקה א"ע אחר שיעור וסת. ועוד הא מוכח בגמ' שם נ"ז ע"ב שאע"פ שהרגישה תלינן אימור הרגשת עד הוא. כש"כ הכא דתלינן ההרגשה במראה לובן אף שבדקה א"ע לאחר שיעור וסת:
קיצור. שמלשון תה"ד הלכה ובדקה מורה כפי' הכו"פ:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.