יג

אחר זמן רב שאלוני וז"ל השאלה באשה אחת שמחמת קלקול המילדת בשעת לידה נתהווה ענין יציאת הרחם לחוץ והחתיכה היוצאת גדולה ועבה ויש לה פה שממנו הדם שותת ויורד בשעת וסת. ואין ספק שזה פה הרחם ויש לה וסת קבוע ובשעת וסתה רואה מן פה הזה בהרגשה ומתמיד ענין יציאת הרחם וכשהיא בודקת שלא בשעת וסתה ע"י עד שמכנסת תוך פה המעי הזה היוצא שאין ספק שזה פה הרחם מזדמן שיהי' הבדיקה עולה יפה ג' או ד' ימים שיהי' העד נקי אך עפ"י רוב אין בדיקתה עולה יפה ואינה יכולה לטהר לבעלה זה זמן רב כי טרם יכלו ימי ספירתה ולפעמים אף בימי ליבונה יוצא דם מתוך פה הרחם הזה היוצא לחוץ עכ"ל. וא"כ לפי לשון השאלה משמע שהוא פה הרחם ממש ולא מן הפרוזדור ואם נאמר כן א"כ בטל עיקר צד הקולא. והנה אם החתיכה יוצאה לחוץ ממש אפ"ל אף לרש"י יש להקל דכיון דהדם היוצא מהחדר אינו נוגע בבית החיצון כלל כ"א יוצא לאויר העולם. א"כ הרי אינו מתקיים בבשרה דהיינו בבית החיצון. וא"כ לכאורה ק"ו הדברים מאם שפופרת מפסקת בין הדם לבשר בית החיצון טהורה כש"כ כשלא ראה כלל בית החיצון כ"א נוטף מהרחם לחוץ י"ל דטהורה ונתמעט ג"כ מבבשרה. והגם שאמרנו לעיל דלרש"י לא מהני הא דלא ראתה כדרך שהנשים רואות אא"כ יש חציצה. היינו כשהדם נוגע בבית החיצון אבל כשלא נגע כלל בביה"ח י"ל דנתמעט ג"כ מבבשרה: