יב

אך הנה כ"ז כשרואה בעת שהחתיכה נופל לה למטה. אבל כשהגביהו החתיכה למעלה ע"י טבעת של שעוה שתוחבין לה לתוך רחמה כמוזכר בס"ט סי' קצ"ו ס"ק כ"ג. אם מוצאה אז גם בבדיקת עד קשה לטהר דמלבד שאז בטלה צד הקולא שע"פ פי' הר"ש שאין דרך ראיי' בכך אך עוד זאת דגם אם הנפילה מצואר הרחם י"ל כשהוא במקומו ולא ירד למטה מחמת הטבעת מחזקינן הדם שמוצאת בחזקת שמהמקור הוא בא. דדוקא כשהפרוזדור נפל אז י"ל דהוי ספק שממנו בא הדם. משא"כ כשהוא במקומו. ועובדא אתאי לידינו באשה שהי' לה שבירה כנ"ל וידעה שאין השבירה מהרחם ממש כי בשעת הוסת הדם נוזל סביב השבירה ולא מפה השבירה ומ"מ ידעה שגם פה השבירה מוציאה דם לפעמים. והנה הגביהו השבירה ע"י טבעת שעוה הנ"ל ויש לה וסת כראוי ושלא בשעת וסתה א"א לה ליטהר מחמת שמוצאה דם בבדיקת עד שלא בהרגשה והדם מעורב באייטער ואין לומר דה"ל כידוע שיש לה מכה המוציאה דם מאחר שדם וסת נוזל ממקום אחר. דמ"מ לא ידוע שמוציאה דם רק כשהחתיכה למטה. משא"כ כשהיא למעלה ועוד דעדיין אין זה ראי' ברורה שגם לשם לא בא מהרחם דמפני שהוסת נוזל ממקום אחר אין זה ראי' ברורה כ"כ די"ל שגם חלק מהפרוזדור שנפל נמשך בו ג"כ הדם מפה הרחם אף שעיקר מעבר הדמים מהרחם אינו על ידו. מיהו לפ"ד תשו' מעיל צדקה סי' ס"ח שהיקל באשה שמצאו בה בביה"ח נקב קטן כמו ראש מחט והכניסה בו פתילת בגד דק ולא מצאה בו רושם דם ולא נכנס בעומק כ"כ כי הכאיב לה ביותר והעידה החכמה הזאת שבדקה פעם אחת באשה אחרת ומצאה ג"כ אותו הנקב ובה מצאה ג"כ דם בתוך הנקב ע"ש סי' ס"ו ורצה לטהר בזה ביש לה וסת שלא בשעת וסתה מה שמוצאה בבדיקת עד. א"כ כמ"כ יש לטהר אשה זו אף שבעוד החתיכה למעלה אין ידוע שמוציאה דם כיון שידוע כשהיא למטה מוציאה דם ושני מקומות אלו שבאשה אחת לא גרע משתי נשים דנדון דהמע"צ ועדיף מיניה אלא דבצד א' גרע קצת שי"ל שמהמקור בא גם לשם. אך יש ראי' קצת ממה שהדם מעורב באייטער. וע' בתשו' נו"ב תניינא סי' קי"ד מנדון כשהחתיכה במקומה למעלה ע"י טבעת דשעוה וגם המע"צ בנדון שלו סיים וטוב להחמיר באיסור חמור כזה: