ב

והנה התוס' דכ"ב ע"א ד"ה כי פליגי הקשו על פרש"י דא"כ השתא אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה לא הוו כההיא דאין דרכה של אשה לראות דם בשפופרת והרמב"ן הקשה עוד ג"כ דאי הכי לא דמי הא דרכה של אשה כו' לאותו שאמרו למעלה בדרבי יוחנן כו' והרשב"א כתב ע"ז ואין קושייתו של הרמב"ן מחוורת בעיני דהרבה לשונות בגמ' שהלשון אחד לשני ענינים מתחלפים. וא"כ ממילא מובן שגם קושיית התוס' אינה מחוורת לפ"ד הרשב"א. והרשב"א הקשה על פרש"י ב' קושיות אחרות. הא' דלפי פירושו ז"ל היינו לישנא קמא ממש כו'. וא"כ לא היה צריך אביי למימר אלא לא תימא הא דם נדה ודאי טמאה אלא הא קמ"ל דאין דרכה של אשה לראות דם (ר"ל דם נדות) בחתיכה (ולכן אפי' פלי פלויי טהורה). הב' דאם איתא לא הוה להו למנקט פלוגתייהו בדשיעא דהא בדשיעא כ"ע טהורי מטהר ליה אלא בדפלי פלויי דהוא עיקר פלוגתייהו הוה להו למנקט כו'. דבשלמא לל"ק אפשר לומר דנקט מיהא משום דיוקא דהא דם נדה טמאה כו'. ור"ל דבשלמא לל"ק דפליגי בתרתי היינו בחתיכה דפלי פלויי וגם ברואה דם נדה בשפופרת מש"ה היינו יכולים לתרץ הא דנקט פלוגתייהו בדשיעא אף ע"ג דשניהם מטהרים רק פלוגתייהו בטעם ההיתר הוא כדי שנבין מזה ג"כ דפליגי ברואה דם נדה בשפופרת ולכך אע"ג דפלוגתייהו בחתיכה דפלי פלויי אינו מתבאר בפירוש בדבריהם רק שמובן מדבריהם מ"מ עי"ז מובן ג"כ הפלוגתא ברואה דם נדה בשפופרת. משא"כ אם היה נקט פלוגתתם בחתיכה דפלי פלויי לא היו מבינים מזה דלרבנן בתראי הרואה דם נדה בשפופרת היא טמאה. משא"כ לפי תירוץ אביי דבאמת לא פליגי ברואה דם נדה בשפופרת דלכ"ע טהורה א"כ ה"ל למינקט פלוגתייהו בדפלי פלויי דהוא עיקר פלוגתייהו. ונ"ל לתרץ פרש"י דהא ודאי כחא דהתירא עדיף א"כ צריך היה להשמיענו ההיתר דהרואה דם בחתיכה דשיעא טהורה לכ"ע רק דהקושיא דהוה להו למינקט תרתי ולומר בד"א בחתיכה דשיעא אבל פלי פלויי טמאה וע"ז יש לתרץ שלא חש להאריך כיון שממילא מובן זה כיון דמפרש דההיתר מבבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה א"כ ממילא מובן לכל הא פלי פלויי טמאה דהא בבשרה קרינן בה. ובמהרש"א כתב דלפרש"י נשאר הקושיא דהמקשה דייק הא דם נדה טמאה אפי' בשפופרת משום דאל"כ לא הוו פליגי רבנן אמאי דקאמר ר' אליעזר בהדיא כמ"ש התוס' דכ"א סע"ב ואיך אביי מתרץ דבשפופרת כ"ע לא פליגי דטהורה ואינו חש דא"כ לא פליגי רבנן אמאי דקאמר ר' אליעזר בהדיא אבל לשיטת התוספות יתורץ זה קצת וכ"ש לשטת הר"ש מקוצי שהביא הרא"ש זהו דברי מהרש"א. אמנם הרמב"ן כתב דקושיא זו דא"כ לא פליגי רבנן אמאי דקאמר ר"א בהדיא לאו מלתא היא. ועי' בפלוגתא דרבנן ור' אליעזר פ"ד דפרה מ"ג דר' אליעזר לא פליג אמאי דקאמרי רבנן בהדיא כ"א אדיוקא דהיינו בחישב להזות דמה למחר ע"ש בפי' הר"ש ובפי' הרע"ב וכ"ה בפי' הרא"ש שם. נמצא לא נשאר על פרש"י רק קושיא ראשונה דהרשב"א: