*

סימן קכג

באתי בשאלתי ובקשתי להורני בדבר האשה אשת הנוכחי אשר בהקשותה בלידתה הראשונה הוכו צדדיה ונעשו שם חבורות ופצעים. והכאב הי' גדול מאד עד שלא היתה יכולה ליגע שם. ולא להלך כדרכה מחמת מכתה. ואחר כמה חדשים טבלה וכשהערה בה צעקה שאינה יכולה לסבול הכאב. והוצרך לפרוש ממנה. ולמחר מצאה סדינה מלוכלך בדם הרבה. וכשטבלה עוד הפעם לבד הכאב שלא היתה יכולה לסבול אמר שצר לו המקום ונסתם מחמת המכה והוצרך ג"כ לפרוש ממנה ולמחר מצאה ג"כ דם בסדינה. ושאלה פי הרופאים ומילדות בקיאות יהודית וא"י. ומהם אמרו שבהכרח לחתוך מכתה (הנקרא אפיראציע) והדאקטער וויאטקוסקי אמר שא"צ ונתן לה רפואות. וליעווענטאל עשה לה כלי עגול משעוה נילוש בשמן זית שתלך עמו תדיר כדי להרחיב רחמה ונתרפאית קצת שתחלה נתפשטה המכה בכל בית החיצון ועתה נשארה רק במקום א'. ואחר כמה שבועות טבלה עוד הפעם לוסתה (כי יש לה וסת רק שהוא בתוך כ"ד חדש) ולא ראתה אז כלל. שפירש מחמת שהיה עדיין רחמה צר במקום המכה ושהתה כך כמה ימים בטהרה עד שעת וסתה. ואח"כ כשטבלה הרגישה כאב גדול בשע"ת כי נתרחב רחמה ונדחק גם במקום המכה. וא"ת מיד הרגישה זיבת דבר לח ולקחה עד וקנחה בו ומצאה עליו דם. והיא אומרת שברי לה שמכתה הראשונה (שהיה אפ"ל עלי' עיניה בין מכתה כו') הוציאה גם עכשיו את הדם (שעדיין לא נתרפאית) ובכל פעם שבודקת מוצאת דם כשנוגעת באו"מ אפילו בדחיקה מועטת אם מעט ואם רב לפ"ע הדחק באו"מ. וצויתי למילדת יהודית לבדוק אותה ובדקה אותה באצבעה ומצאה בצדה השמאלית שני בליטות וביניהם גומא וחלל. וכשנגעה בהבליטות הרגישה כאב גדול ובשארי מקומות לא הרגישה כאב כלל ורצתה להכניס אצבעה בהגומה וצעקה במר נפשה ואמרה שאינה יכולה לסבול הכאב כלל. והמילדת לא עיינה אז אם היה דם על האצבע וטבלה עוד שני פעמים והרגישה ג"כ כאב גדול בשע"ת. וראתה דם מ"ת וצויתי לבדוק אותה ע"פ המבואר בס"ט (סק"ז) לעשות כיס מבגד פשתן ארוך כו'. ובדקה עצמה בו (בימי ליבונה) ומצאה דם מן הצד ולא בראשו. אחלה אדוני להורני מה דינה של האשה הזאת ואי אינה מוחזקת לרמ"ת או צריכה ז' נקיים וטבילה. ואיך תתנהג בהפסק טהרה ויום א' מז' נקיים שלפי הנראה א"א לה לבדוק היטב בחורין וסדקין באותו צד שאם תגע במכתה בחוזק קצת כואב לה מאד ולא תהיה הבדיקה נקיה לגמרי ועד כעת היתה מקילה לעצמה ע"פ עצת נשים שהביאו לה ראיה מבתולה שבמקום שא"א א"צ להכניס כ"כ בעומק. ואי צריכה לפרוש בליל טבילה. ומחמת שקשה עלי להורות באיסור חמור כזה אף שלפ"ד הקלושה יש איזה סברות להקל כאשר פרשתי שיחתי לפני כבוד בנו הה"ג מוה' ישראל נח נ"י. אעפ"כ אין בידי להכריע. גם בעל האשה רצונו לשמוע הדין מפי כ"ק דוקא. לזאת מלאני לבי לגשת אל הקדש לשאול את פי כ"ק ולבקש מאתו לעורר רחמים על בעל האשה הנוכחי העומד ומתחנן על דבר אשתו העלובה שיורנו איזה דרך ישכון אור התורה בדבר טהרתה והנהגת בדיקתה (ופרישתה):

ותוכן שאלה זו שאחר עשיית הטבעת עגול משעוה נשארה המכה במקום אחד. והמילדת בדקה אותה באצבעה ומצאה בצדה השמאלית שני בליטות וביניהם גומא וחלל וכשנגעה בהבליטות הרגישה כאב גדול ובשארי מקומות לא הרגישה כאב כלל. ורצתה להכניס אצבעה בהגומא וצעקה במר נפשה ואמרה שאינה יכולה לסבול הכאב כלל. אך לא ביאר מעלתו אם שני בליטות אלו והגומא הם בהמקום שנשאר המכה או הם במקום אחר. אך מסתמא זהו הכל מקום אחד. והאשה רמ"ת ג"פ. ובפעם (ג') [א'] מיד כשנגע השמש שם הרגישה זיבת דבר לח. ולקחה עד וקנחה בו ומצאה עליו דם. עוד רמ"ת עוד ב' פעמים ונבדקה ע"פ בדיקת האמונת שמואל סי' נ"ז שהביא הס"ט סי' קפ"ז סק"ז. ונמצא הדם מן הצד. גם האשה אומרת שבכל פעם כשבודקת א"ע מוצאת דם כשנוגעת באותו מקום (ר"ל במקום המכה) אפילו בדחיקה מועטת אם מעט ואם רב לפי ערך הדוחק באותו מקום. והשאלה היא הא' אם אינה נקרא מוחזקת להיות רמ"ת. ואם אינה מוחזקת אם צריכה ספירת ז' נקיים וטבילה. או יש לטהר הדם לגמרי. ואיך תתנהג בהבדיקות דהפסק טהרה ויום א' מז' נקיים שלפי הנראה אי אפשר לה לבדוק שאם תגע במכתה בחוזק לא יהיה הדם נקי: