ה

מיהו י"ל כיון לפרש"י ג"כ אין הדין נותן לאוסרה על בעלה בהחלט מחזקה דרמ"ת מטעם הנ"ל ואם משום שעכשיו יוכרחו ג"כ לטהר הדם וזה דבר הקשה כדלעיל אות ד'. י"ל הלא כה"ג ממש מצינו באשה שנתחדש לה מכה הידוע שמוציאה דם ורואה דם בשעת וסתה דס"ל להרשב"א דטהורה. הובא ב"י סי' קפ"ז בד"ה אבל בהגמי"י וז"ל וא"ת והלא בנשים דעלמא חיישינן לעונת הוסת כולה והאיך אתה מתיר את זה שהיא בעונת הוסת ועוד שהרי דם לפניך י"ל ההיא דרבנן היא ומשום דאפשר למיקם עליה דמילתא. אבל הכא ליכא למיקם עליה דמלתא ואין דנין אפשר משאי אפשר שא"כ אף [א]תה אוסרה על בעלה לעולם עכ"ל. והנה הש"ך והח"צ פירשו דמיירי בידוע שמכתה מוציאה דם רק שאינה מרגשת שדם זה בא מהמכה טהורה והב"י והב"ח והפנ"י הבינו דמיירי אף בא"י כלל אם מכתה מוציאה דם ובמ"א כתבתי שמתשו' הרשב"א שהביא הב"י סס"י ק"צ דכיון דאיכא ודאי מכה בבעל שהוא מוציא דם כו' ע"ש משמע קצת כדעת הש"ך והח"צ. הרי עכ"פ אף שמקודם היה לה וסת עכשיו אתה מטהרה אף בשעת וסתה. וא"כ כמ"כ בנ"ד אף שהוחזקה רמ"ת ה"ל כמו וסת. אך כיון שאין הדין נותן לאוסרה על בעלה כנ"ל מעתה עכשיו יש להתיר אפילו הדם בלי ז"נ כיון שעכשיו ידוע שיש לה מכה המוציאה דם. וא"ת והלא הדין נותן שהדם שהוחזקה רמ"ת מקודם א"א לטהרו בלי ז' נקיים. וא"כ הרי הוחזקה שיש לה וסת דרמ"ת שהדם טמא וצריכה ז' נקיים וטבילה. ואיך עתה אתה מתירה בוסת זה שראתה בו בלי ז"נ. ע"ז יש להשיב מה שהשיב הרשב"א דהא וסתות דרבנן. וא"כ עכשיו שא"א למיקם עלי' דמלתא שהרי יש לה מכה המוציאה דם אין דנין אפשר משא"א. ואף דלא קיי"ל כהרשב"א בהא אלא דבשעת וסתה טמאה אף שידוע שמכתה מוציאה דם זהו רק משום דאל"כ וכי לעולם לא תהי' טמאה. והכא לא שייך כן דהרי היא זקינה שאין לה וסת. ועוד כיון לסה"ת דלעיל אות ד' בלא"ה יש לצדד רק לפרש"י החמרנו די לצדד ע"פ דעת הרשב"א כיון דאף לשטת רש"י יש ספק שהדם שראתה מקודם מ"ת הוא דם טהור מחמת ספק שמא היה מכה זו מקודם רק דליכא שני ספיקות להקל ועדיף טובא מנדון דהרשב"א שבב"י סי' קפ"ז דהתם היה ברור שהוחזקה בוסת מדם הנדה ממש. משא"כ הכא דגם לפרש"י אינו רק ספק ע"כ יש לצדד להתירה לגמרי בלי ז"נ. ומ"מ למעשה וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה. אבל להתירה לבעלה נראה שיש לסמוך אף למעשה רק היכא שתראה מ"ת תצטרך ספירת ז' וטבילה. ומ"מ מה שתראה בבדיקת העד שלא מח"ת נ' דיש להקל. אח"כ נמלכתי שיש להסתפק שמא גיד הנ"ל זהו לול הפתוח מן העלייה לפרוזדור עיין בהרמב"ם רפ"ה מהא"ב וכמו נקב פתוח כו'. ועיין תשו' הח"צ שבמעיל צדקה סי' ס"ז. ומ"מ אף אם כן הוא אינו נפ"מ דאע"ג דמלול הנ"ל נמשך מעט מזעיר דם ואינו מצוי כלל הכא על כרחך נתקלקל הלול עד שמוציא דם תמיד והדר ה"ל כמכה הידוע שמוציאה דם וכה"ג כתב בשו"ת נו"ב קמא חי"ד סס"י נ"ח: