ב

והנה הרשב"א בתה"א ריש שער הכתמים דקע"ה ע"ב אהא דרע"ק שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל פי' וז"ל כשהקילו חכמים בכתמים לתלות אותן בבעלה ובבנה ובמכה וכיוצא בהן לא להקל אמרו שאילו היו הכתמים דבר תורה לא היו מקילין בספיקן אלא עיקר כתמים להחמיר על ד"ת הן לפיכך הקילו בספיקן עכ"ל. ויש להקשות עמ"ש הרשב"א שאילו היו הכתמים ד"ת לא היו מקילין לתלות במכה שהרי בהדיא פסק סוף שער הכתמים דאפי' רואה ממש דם זובה בבשרה תולה במכה. ואפילו בשעה וסתה. ואפי' באינה מרגשת שדם יורד מהמכה כו' אלא צ"ל דשם מיירי שידוע שמכתה מוציאה דם רק שאינה יודע באותה פעם שהדם שותת ויורד מן המכה וכמ"ש הש"ך והח"צ בתשו' סימן מ"ו בד"ה אלא על כרחך ולעיל מיני' כ' הדבר תמוה בעיני כו' וע"ש דס"ל להח"צ דמכה שא"י אם מוציאה דם גרע ממכה שחיתה והיא יכולה להגלע כו'. שהרי כ' וא"כ איך תיסק אדעתין למימר כו'. ומשמע דס"ל אף כתם לא היה תולה בה מדכתב יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. וא"כ דבריו אלו הם נגד סה"ת סי' צ"ב דפוסק דכתמים תולה במכה אף שאינה יודעת אם מוציאה דם הרי ס"ל לסה"ת דמכה שא"י אם מוציאה דם לא גרע עכ"פ ממכה שחיתה והיא יכולה להגלע. וליכא כאן הקושיא דהח"צ יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אך מ"ש עוד הח"צ ועוד בפירוש אמר רע"ק כו' דם ולא כתם הרי בפירוש דברואה ממש אין להקל זהו טענה גדולה והי' לו להביא שכן כתב הרשב"א בפירוש ריש שער הכתמים כשהקילו חכמים כו' ובמכה כו' שאילו הי' הכתמים דבר תורה וכו' עכ"ל וכנ"ל. אך אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' קפ"ז ס"ה ס"ק כ"ג ד"י רע"א כתב להפך דמכה שאינה ידועה אם מוציאה דם יש לתלות בה יותר ממכה שחיתה והיא יכולה להגלע כו'. משום דמבואר בסה"ת דסתם מכה מוציאה דם לפעמים ואפשר לסייע סברא זו עפמש"ל דבפי' והיא יכולה להגלע יש שני פירושים הא' שמעצמה יכולה להתגרות ולהתערב להוציא דם. הב' ע"י קילוף הקרום. והפוסקים היקלו גבי כתמים כפירוש השני. והנה סתם מכה אף שאינה ידוע אם מוציאה דם כיון שלא נתרפאה עדיין כלל י"ל שמהסתם היא יכולה להגלע מצד עצמה להוציא דם וכמ"ש בסה"ת דסתם מכה מוציאה דם לפעמים. לכן ודאי יש לתלות בה יותר ממכה שנתרפאה רק שיכולה להוציא דם ע"י קילוף ודוחק בידים לכן י"ל דהיינו טעמא דהרמ"א והב"ח דס"ל שתולים להרשב"א אף במכה שאינה ידוע אם מוציאה דם אף ברואה ממש אף שכתב דהא דרע"ק לא היקל רק גבי כתם זהו במכה שנתרפאה וא"י להוציא דם אלא ע"י קילוף ודוחק בידים. משא"כ במכה שלא נתרפאה כלל יש לתלות יותר:

קיצור. מ"ש הרשב"א דקולא דרע"ק ביכולה להגלע רק גבי כתם מפני שהוא מדרבנן ומזה הוכיח הח"צ ג"כ דראיי' אין תולה במכה שא"י אם מוציאה דם וס"ל דגרע מיכולה להגלע ומסה"ת סי' צ"ב מוכח דלא גריעא אך עכ"פ י"ל דלא עדיפא מינה אך י"ל ג"כ דעדיפא מינה וראי' דלא גריעא ממכה שיכולה להגלע ולהתערב כפי' הראשון: