ה

ועוד ראיה דסמכינן אהוכחות שיש לה מכה ממ"ש בפסקי מהרא"י סי' מ"ז ע"י שאינה מוצאת כ"א במקום א' כו' וכן עיקר פי' ונאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור פי' בתה"ק סוף שע"ד שהיא מרגשת בעצמה שיש לה מכה ובתשו' א"ש סי' כ"ג שמרגשת בהילוכה או בישיבתה או בשאר סברות שיש לה מכה הביאו אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' קפ"ז ס"ק כ"ג ד"ט ע"ד. ובתשו' פמ"א סי' י"ב רצה לסמוך ע"ד הרופאים בצירוף דברי האשה שיש לה מכה בדופן שממנו יוצא הדם למקור יעו"ש אלא שאח"כ החמיר משום דאפשר שהוא נבלע תחלה בשאר אברים ומשם יורד למקור כו' לדעתי דם נדה גמור הוא. הביאו הס"ט סי' קפ"ז ס"ה ס"ק י"א. וכ' עליו ולכאורה עלה בדעתי להוכיח מן הש"ס דאפי' במכה כזו תולין כו' מדקאמר פכה"י ד' ט"ז ע"א דקאתי דרך מקור ולא קאמר דקאתי מן המקור כו' וסיים דמסתפינא להקל אחר שאין לנו ראי' ברורה ע"ז. וזהו בעובדא דהפמ"א שי"ל שדם המכה מהדופן נבלע תחלה בשאר אברים כו'. אבל בנדון זה אשר ניכר שיורד מהמכה כרגע למקור שהרי תומ"י שמתחיל הכאב בהלב ומשם מתמוטט להטבור תומ"י היא רואה טיפי הדמים א"כ נראה בעליל שאינו נבלע תחלה בשאר אברים כ"א יוצא במישור דרך המקור ובכה"ג משמע מהפמ"א דלא היה מחמיר כלל אף שיוצא דרך שבילי דם נדה כיון שנמשך מהמכה אין זה דומה לשאר דם נדה וכמו לפירושו במכה שיש לה במעיה לפי שהמקור מחובר למעיה ודרך מכה לשפוך דם למקור קודם שנבלע בשום אבר עכ"ל. אלמא ס"ל בכה"ג הוא טהור אף שיצא דרך שבילי הילוך דם נדה. כיון דמ"מ מהמכה הוא אף שהס"ט השיג עליו בפי' מעיה מ"מ על גוף הדין ודאי אינו חולק שהרי רצה להקל יותר מהפמ"א כנ"ל. וכיון שבנד"ז נראה שאינו נבלע תחלה בשום אבר א"כ היה נ' להקל. ומ"ש אזמו"ר ז"ל בסוף הקו"א סס"ק כ' סד"ה מ"ש הח"צ. אבל מכה שבמ"א י"ל שאין דרך כלל להדם לילך לביה"ח אפי' ע"י המקור כו' הרי כאן הרופא אומר שזהו ודאי מדם שהי' יוצא דרך גרונה וכן נראה וכ"מ מתשו' פמ"א הנ"ל שאפשר לדם ממכה שבדופן לילך דרך המקור רק שי"ל שנבלע תחלה בשאר אברים והרי הכא אנו רואים שאינו נבלע תחלה כנ"ל. גם בתשו' הב"ח דסי' פ"ה הנ"ל ותשו' פנ"י סי' א' לא היתה המכה במקור וברחם כ"א או מכה בחלחולת או מחמת הבועה שנעשה סמוך ללב ניכר שיש לה מכה באיזה מקום אבל אינו ברחם. וע' בתשו' חתם סופר סי' קמ"ד הקיל במכה שלמעלה מהמקור דהיינו (פארהארטונג אין לעבר) מכה שבכבד לסמוך ע"ז באשה שיש לה וסת שלא בשעת וסתה. ותמוה שלא הביא כלל דברי הפמ"א והס"ט שס"ל שאין מהני המכה שבדופן:

קיצור. ראיה ממהרא"י דסמכינן על הוכחה שיש לה מכה בתשו' פמ"א רצה להקל בכה"ג במכה שבדופן רק שבסוף העלה להחמיר. משום שהדם נבלע תחלה באברים. והס"ט סי' קפ"ז ס"ק י"א צידד להקל מיהו לא למעשה. ובנד"ז נראה בעליל שאינו נבלע תחלה בשאר אברים ומ"ש אאזמו"ר ז"ל שאין לו דרך כו' נ' הפמ"א והס"ט לא ס"ל הכי והרופא אומר שיש לו דרך. וצע"ג למעשה: