א

סימן קז

יולדת ואחר לידתה רמ"ת ג"פ אך שהרגישה כאב גדול מאד בתשמיש הראשון ובפ"ב נתמעט הכאב וגם הדם נתמעט:

הנה בתשו' מ"ב סי' מ"ז גבי בתולה הרמ"ת הביא תשו' הריצב"א דמתוכו מוכח דאף דמרגשת כאב וצער בשעת תשמיש מ"מ בלי בדיקת שפופרת א"א לטהרה וחילק דהיינו באשה דעלמא אבל בתולה שאני. ואפילו משך רב כמו שנה כו'. א"כ לפ"ז ג"כ בנ"ד שהיא יולדת. ומבואר בתשו' מהר"ר יוחנן בהגש"ד שהביא בד"מ סס"י קפ"ז דיש לתלות במכת הלידה שהוכו ונתחלשו הצדדים כו'. א"כ י"ל דזו בביאות ראשונות שאחר לידתה לא גריעא מבתולה לאחר שנה. והרי בש"ע סס"י קפ"ז סעיף י"ג כ' לעולם מחזקינן כו'. מיהו יש לחלק דהא הס"ט שם סס"ק כ"ט כתב דלהרב"י לעולם תלינן אף שאין מרגשת כאב כלל. א"כ מש"ה מיקל המ"ב במרגשת צער וכאב עכ"פ. משא"כ גבי יולדת לא מצאנו סברא זו. ומ"מ יש קצת סיוע לזה מהא דאמרינן בגמרא דס"ו ע"א ואם יש לה וסת תולה בוסתה. וס"ל להר"ן בחידושיו ולפסקי הרשב"ץ דלאו דוקא בעונת הוסת ממש כ"א אפילו בעונה שלפניה תלינן דמהוסת הוא. א"כ ה"נ גבי יולדת בפעם ראשון שסמוך ללידתה ושהרגישה כאב גדול מאד יש לתלות דממכת הלידה הוא. והראיה שבפעם ב' נתמעט הדם וגם הכאב מעט. וכעד"ז בפעם השלישי. וע' כה"ג בתשובת אמונת שמואל סי' כ"ג ולא צירף טעם זה. שאני התם שלא היתה יולדת. והגם שבש"ע סי' קפ"ז ססע"י י' אסר בזה בהדיא וז"ל אבל אם ראתה ג"פ רצופים אחר לידה לא תלינן בלידה כו'. י"ל התם באינה מרגשת כאב כלל. וכמבואר בד"מ בתשו' מהר"ר יוחנן שלא נזכר כלל מענין הרגשת כאב. אבל הכא שמרגשת כאב גדול בשעת תשמיש שאני דכאב זה ודאי מחולשת הצדדין הוא. וגם כמ"ש הש"ך דכשראתה פ"א תוך ימי טוהר לא מצטרף ופי' אאזמו"ר נ"ע ס"ק מ"ח משום דמימי טהרה לימי טומאה לא קבעה וסת. וכ"כ הס"ט וכ' אע"פ שמעיין אחד הוא כו'. א"כ ה"נ חולשת הלידה בצירוף הכאב גדול י"ל דמזה לא קבעה וסת על זמן רב לאחר הלידה והרי אנו רואים שנשתנה הכאב: