*

סימן קד

מכתבו הגיעני יום ב' כ"ח תמוז העבר. בנידון השאלה באשה שמוצאה כתמים בבדיקה שאחר תשמיש באופן שלא הוחזקה עדיין לרואה מחמת תשמיש כי לא ראתה ג"פ רצופים וגם אינה מרגשת מאין בא הדם. ולבעלה יש ג"כ מיחוש המערידען ומחמת זה הוא מוצא תמיד כתמים על חלוקו סמוך לאמתו דומים לכתמים ממש. ובמקום אחר אינו מוצא כתמים כלל. אך לא ראה בפירוש שיהי' דם שותת מאמתו. והאשה הנ"ל יש לה וסת קבוע. וצידד מעלתו להתירה לבעלה אף בלא ספירת ז"נ וטבילה. מצד שתי טענות. הא' עפ"י דעת הגש"ד והא"ש שהביא כבוד אאזמו"ר נ"ע בשולחנו הט' סי' קפ"ז סקי"ג באשה שרמ"ת ג"פ רצופים ואח"כ עברה ושמשה ולא ראתה או שבדקה בשפופרת ולא מצאה כלום. דמותרת לבעלה אף אם תראה אח"כ מ"ת כמה פעמים בלי ספירת ז"נ וטבילה דהוברר הדבר שהדם שראתה מ"ת הוא מהצדדים כו'. ודעת מע"ל דה"ה בנ"ד. הב' עפ"י דעת רמ"א באשה שיש לה מכה באותו מקום אף שא"י אם מוציאה דם להתיר אם יש לה וסת ורואה שלא בשעת וסתה. ודימה מע"ל נ"ד שאפשר לתלות בבעלה עכ"פ למכה שא"י אם מוציאה דם ונשען עמ"ש בש"ע סי' ק"צ ס"ך. זהו תורף דברי מע"ל בקיצור. וביקש ממני לחוות לו דעתי באריכות. והנני לבקשתו להשיב על סדר דבריו: