א

סימן קג

שאלה. אשה מינקת אשר טבעה שלא לראות וסת נשים בתוך ימי מיניקותה ובדקה א"ע לעת ערב ומצאת טהורה וקודם שינה הפשיטה את הכתונת ולא בדקה אותה וגם לא היה לה הרגשה כלל ונתייחדה עם בעלה ובקומה מצאה דם הרבה על הכתונת שהפשיטה קודם שינה וגם על הכתונת שהלבישה לעת שינה. ואשה הנ"ל יש לה מכבר כאב גדול בבטנה מאנגיל הנשים ואומרת שע"י טרחה כבידה מתעורר אצלה כאב הנ"ל והיא עשתה מעשה טורח ב' וג' ימים קודם זה הסיבה. עכ"ל השואל:

הנה ברמב"ם פ"ה מהלכות שגגות ה"ו שכתב הרי טהורה היתה משמע קצת דאם היתה טמאה מקודם התשמיש צריכה כפרה ולא אמרו בגמ' דאונס הוא אלא רק על אם פירסה נדה בשעת תשמיש. אכן בש"ג ר"פ שני דשבועות פי' בפשיטות דא"צ כפרה וע"ש מעשה כנדון דידן. ובתשו' מהרמ"ל סי' ב' הביא ג"כ דברי הש"ג. רק מ"ש מע"ל ואשה הנ"ל כו' א"כ אם דרכה שבעת הטורח רואה דם. י"ל דלאו אנוסה היא דה"ל לאסוקה אדעתה כשהיה לה הטורח לבדוק א"ע. אבל אם באמת בדקה א"ע פ"א אחר הטורח ומצאה טהורה. תו אין להחמיר עליה להצריכה כפרה: