ח

והנה בשב"י סס"י ל"ו הביא ראי' ממ"ש התוס' ד"ג (ד"ה אשה מרגשת) ורש"י פי' מה שעכשיו לא הרגישה כסבורה הרגשת עד הוא וקשה כו' אלא שמאי אית לי' כו' משמע להלל הסברא זו במקומה עומדת עכ"ל השב"י. ויש לתמוה עליו דא"כ דלהלל אמרינן סברא זו מדאורייתא. א"כ ודאי גם מ"ש הלל כסבורה הרגשת מ"ר היא ג"כ מדאורייתא דיותר קרוב לתלות בכסבורה הרגשת מי רגלים היא שהיו כמה פעמים בין פקידה לפקידה מלתלות בכסבורה הרגשת עד הוא וא"כ אם הוא דאורייתא יטמאנה למפרע אף לחולין ולבעלה והרי הלל אינו אומר רק בקדשים. א"ו צ"ל דהוא רק מדרבנן אבל מדאורייתא גם הלל מודה דלא חיישינן כסבורה הרגשת מ"ר היא ומש"ה לחולין ולבעלה טהורה וא"כ ודאי ה"ה לומר כסבורה הרגשת עד הוא לא חיישינן לזה מדאורייתא. אך זהו לפ"ד הגליון תוספות וד"ה איכא בינייהו דללישנא דאשה מרגשת א"צ לטעמא דהעמד אשה על חזקתה דלפ"ז מוכרח לומר דלהלל ג"כ לא אמרינן כסבורה כו' מדאורייתא. אבל לפמ"ש התוס' ד"ה ואבע"א אין ראי' משם שי"ל דהלל חושש מדאורייתא כסבורה כו' ומ"מ לחולין ולבעלה טהורה משום העמד אשה על חזקתה:

והס"ט סס"י ק"צ ס"ק צ"ג הביא ראי' בשם בנו מהא דבעי מיני' ר' אבא מרב הונא (בדף י"ב) אשה מהו שתבדוק כו' דאפי' בלא ההרגשה איכא חיוב חטאת היכא שי"ל דארגישה וכסבורה הרגשת שמש הוא או הרגשת עד הוא ולכאורה הי' אפשר לדחות לפמ"ש דבסופרת ז"נ סותרת אף ברואה בלי הרגשה א"כ י"ל דמיירי בשומרת יום ושימשה אחר טבילתה ביום השימור או בסופרת ז' ביום הז' אחר הטבילה. מיהו זהו דוחק דכיון דזהו תרבות רעה איך נחוש שלא יהא לבו נוקפו. אך לפמ"ש כאאזמו"ר נ"ע דרב הונא לא ס"ל הא דשמואל אין משם ראי' דלשמואל יאמרו ארגישה וכסבורה כו'. אך לכאורה נ' ראי' מהסוגיא גופא דבדקה קרקע עולם דפריך בגמ' (דנ"ח א') בשלמא לרב אשי היינו דקאמר קרקע אלא לרב ירמיה מאי אריא קרקע אפי' גלימא נמי ומשני לא מבעיא קאמר לא מבעיא גלימא דלא מיבדק שפיר ואיכא למימר מעלמא אתיא אלא אפי' קרקע דמיבדק שפיר כו'. ופרש"י אפי' גלימא נמי בדקה בטלית וישבה עליה כו'. והשתא אי איתא דאפי' בבדקה א"ע בעד הבדוק ומצאה עליו דם נמי אם לא הרגישה הוא חד דינא עם בדקה קרקע עולם לרב ירמי' דטהורה מדאורייתא וטמאה מדרבנן א"כ נשאר הקושיא לרב ירמי' נימא שמואל בדקה א"ע בעד הבדוק כו' דזהו רבותא גדולה טפי. וע"ז לא שייך לתרץ דלא מיבדק שפיר דדוקא בטלית שייך לומר כן שא"א לבדוק היטב בגד גדול. אבל עד הבדוק וודאי מבדק שפיר כמו קרקע ויותר נוח לבודקו. וא"כ הוי חידוש גדול יותר מבדקה קרקע עולם אלא עכצ"ל דבזה באמת אין אומרים דטהורה מדאורייתא ואע"ג דמתחלה משמע בגמ' דקס"ד דגם בעד אמרינן כן כמ"ש השב"י מדפריך על שמואל מדין עד שהי' נתון תחת הכר כו'. מ"מ למסקנא לא אמרינן כן והיינו דכיון דאפשר לטעות מהרגשת דם להרגשת עד לכן אפי' בלא ארגישה דם א"א לטהר מדאורייתא דאימור ארגישה וכסבורה הרגשת עד הוא. ומ"מ אין לומר רק דהוי ספק אימור ארגישה כו' דדי בזה דמש"ה לא אמר שמואל רק בדקה קרקע עולם כו'. מיהו כ"ז לרב ירמי' אבל לרב אשי [לדעת התוס'] י"ל דאין בזה אפי' ספק דאורייתא ומ"מ נקט בדקה קרקע עולם ולא נקט בדקה א"ע בעד הבדוק כדי להשמיענו דטהורה לגמרי אפי' מדרבנן שזהו דוקא רק בקרקע (ואע"ג שי"ל ג"כ בבדקה א"ע בדבר שאינו מקבל טומאה דה"ל כקרקע מיהו י"ל דוקא גבי כתם אמרינן דדבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים אבל במוצאה ע"י בדיקת עד אף שלא הרגישה לא אמרינן כן) אך קשה דממ"נ דלפרש"י דלרב אשי שמואל לא איירי בהרגשה א"כ ממילא קם דינא דלא בעינן הרגשה ולהתוספות והרמב"ן והרשב"א דלרב אשי ג"כ מצריך שמואל הרגשה א"כ משמע דטעמא דכתמים טהורים משום דלא ארגישה וס"ל דבדקה קרקע עולם ה"ל ודאי מגופה אתי וטהור רק משום שלא הרגישה כמ"ש בתה"א והקצר סוף שע"ד. וא"כ מבואר דאפי' בכתם כזה טהור לגמרי כשנמצא על דבר שאינו מקבל טומאה אע"ג דודאי מגופה קא אתי א"כ מה בין זה לבדקה א"ע בדבר שאינו מקבל טומאה. וא"כ קשיא לרב אשי ג"כ אמאי לא אמר שמואל דינו בבדקה א"ע בעד הבדוק שהוא מדבר שאינו מקבל טומאה. אעכצ"ל לרב אשי ג"כ דבכה"ג יש בו חששא דאורייתא דאימור ארגישה וכסבורה הרגשת עד הוא. אפשר לדחות דהא י"א אפי' כתם גמור על בשרה א"צ שיעור ועכ"פ בבדיקת עד אפי' יהי' כתם א"צ שיעור כמו אפי' בקינוח א"כ כמו שחלוק מדין כתמים לענין שיעור כגריס ועוד ה"נ חלוק לענין דבר שאינו מקבל טומאה. ותדע דהא קנחה א"ע בעד הבדוק ס"ל להכו"פ דטהורה מדאורייתא. וא"כ אמאי לא אמר שמואל קנחה א"ע בעד הבדוק אלא צ"ל דאמר בדקה קרקע עולם כדי להשמיענו דטהורה לגמרי. משא"כ בקנחה א"ע בעד הבדוק אף שלא הרגישה ואפי' העד מדבר שאינו מקבל טומאה מ"מ טמאה רק מדרבנן וא"כ גם בבדקה א"ע בעד הבדוק י"ל הדין כן:

קיצור. שי"ל דלרב ירמיה מדפתי בבדקה א"ע בעד הבדוק אף שלא הרגישה י"ל דגם לשמואל ה"ל ספיקא דאורייתא. אבל לרב אשי לפירוש התוספות י"ל דטהורה מדאורייתא: