ה

והנה השב"י סי' מ"א בתשובתו להגאון מוהררי"מ המתחלת יהודה שעילה. ד"ע ע"ג בד"ה לפ"ז ישרים הם דרכו של הרמב"ם שכ' ואם לא הרגישה ובדקה ומצאה הדם כו' ה"ז בחזקה שבא בהרגשה והא דלא הרגישה משום דקסברה הרגשת עד היא כו' ומ"ש בש"ס ואי לא ארגישה אמאי חייב בקרבן היינו משום דהמקשה לא אסיק אדעתיה דיש לטעות בין הרגשת יציאת הדם ובין הרגשת העד והשמש כו' רק א"כ ק"ק מנ"ל להתרצן האי קולא דמיירי בארגישה כיון דיש לאוקמי המתניתין בלא הרגשה ואעפ"כ מחזקינן כו' עכ"ד. ובסי' מ"ה בד"ה ואין לומר כ' אבל איפכא אי לא הרגישה דנימא דלמא כו' זה לא מצינו בסוגיא הנ"ל אדרבה מדלא מוקי הש"ס כו' ע"ש. ולכאורה היה הסברא מאחר דאפי' אם הרגישה ממש עכ"ז תלינן לקולא ולומר שהיא טועה וע"כ משום חזקת טהרה א"כ מכ"ש כשלא הרגישה שלא נימא דטועה בקל יותר לומר כן משום חזקת טהרה דהא טעות לא שכיח כ"כ ושמאי אינו חושש כלל לטעות כמ"ש התוס' פ"ק ד"ג סע"א בסד"ה מרגשת. וא"כ אם תלינן בטעות מפני החזקה כ"ש כשי"ל שאין כאן טעות ולא נבדה שטעתה ועמש"ל סוף אות ג' ולעיל [סי' צ"ז] אות ו'. והנה מה שהקשה השב"י סי' מ"ה ד"ה אך לכאורה. מסוגיא רפ"ק ד"ג ע"א דמוכח להלל דחושש כסבורה הרגשת מ"ר היא כו' ותירץ דהתם זמן מרובה כו' והביא ראיה לתירוץ זה התוס' רפ"ח דנ"ז ע"ב ד"ה אימור. וי"ל דהכא זמן מועט כו'. ולפע"ד הוא עזר כנגדו דמובן מהתוס' דזמן מועט לא דמי לזמן מרובה והיינו לענין אם שניהם שוים כמו לענין כסבורה הרגשת מ"ר היא אבל זמן מועט כשי"ל הרגשת עד הוא לא גרע מזמן מרובה סתם מה שי"ל כסבורה הרגשת מ"ר היא דוק ותשכח. וא"כ אם בזמן מרובה סתם אמרינן מדאורייתא אימור ארגישה וכסבורה הרגשת מ"ר היא ה"ה בזמן מועט כשי"ל אימור הרגשת עד הוא. אלא מה שי"ל בזה דבלא"ה לק"מ מהלל דהא הלל אינו חושש למפרע מדאורייתא עד שנוכיח מזה דמדאורייתא אמרינן דכסבורה כו' ואדרבה אינה מונה אלא משעה שראתה רק לענין טהרות מחמיר מדרבנן וכדאמרינן ד"ג ע"ב והלל מפריה ורביה מי קאמינא לטהרות הוא דקא אמינא. א"כ אדרבה מוכח משם להיפך דחששא דכסבורה כו' הוא רק מדרבנן. אבל מדאורייתא הוא כדס"ל לשמאי דאשה מרגשת ואינה חוששת וטועה בהרגשת מ"ר וכן בעד ושמש. שוב מצאתי שכ"כ הס"ט סי' ק"צ סל"ט סס"ק ס"ז סד"ה והנה ראיתי בספר כו"פ. ואדרבה עשה מזה הוכחה דמדאורייתא לא חיישינן לאימור הרגישה וכסבורה הרגשת מ"ר היא ע"ש. ועוי"ל דהתם בהא דהלל שאני דאיכא תרי מיעוטי לבטל הטעם דשמאי שלא לחוש למפרע משום אשה מרגשת. והוא הא' שיש מיעוט נשים שאינן מרגישות כמ"ש השב"י בתשו' סי' מ"א הנ"ל בד"ה אלא נלע"ד וז"ל ע"כ היא מן המיעוט שלא הרגיש דעכ"פ צ"ל דיש דמים שיוצאים נמי מן המקור שלא בהרגשה הואיל דכתב קרא שאין האשה מטמא עד שתרגיש עכ"ל. הב' שי"ל דאיכא מיעוט דהרגישה אלא שכסבורה הרגשת מ"ר היא. ולכן ע"י צירוף הנך תרי מיעוטי אין לבנות על היסוד אשה מרגשת שלא לחוש למפרע. משא"כ לענין מכאן ולהבא דהמיעוט שאינן מרגישות לא מהני דאם לא הרגישה יהיה מאיזו שיהיה אינה טמאה מה"ת. ונשמע רק מיעוט א' דאימור הרגישה וכסבורה הרגשת עד הוא. ומשום הך מיעוטא לחוד לא מחזקינן טומאה כלל והרי היא בחזקת שלא הרגישה כ"ש בצירוף חזקת טהרה. וא"ת א"כ גם על למפרע אם תצרף המיעוט שאינן מרגישות א"כ ממ"נ הרי הן טהורות מדאורייתא ולמאי ניחוש לה. ע"ז י"ל דמ"מ שורפים תרומה ע"ז כמ"ש בסעיף הקדום. וכל זה הוא דלא כמו שראיתי בחוות דעת רס"י ק"צ שכ' יש לתמוה מהא דטומאת מעל"ע כו' א"כ קשה אשמואל כו' וסברה הרגשת מ"ר היא כו' ולכאורה קושיא חמורה היא עד מאד עכ"ל ובמח"כ חוט השערה נדמה לו להר והקל לחומר. דהא בהדיא מבואר שם דטומאת מעל"ע הוא רק לטהרות ולא לבעלה. גם מה שתירץ שם ועכצ"ל כו' כיון דעכשיו כו' אין לו טעם כלל דאדרבה מהתוס' שם ד"ג ע"א ד"ה אשה מרגשת משמע להיפך דכשעכשיו בהרגשה חזיתיה יש טעם יותר שלא לחוש למפרע. גם מ"ש וראיה לזה מנדה כו' טמאין מספק כו' משום דלא ארגישה כו' והשתא לא ארגישה כו' זה אינו דהא בהדיא אמרינן רפ"ח דאפילו ארגישה טמאין מספק ור"ל אלמפרע יש כאן רק טומאת ספק ולכן הבעל טמא מספק כו'. אבל מכאן ולהבא האשה טמאה ודאי וכדמשני רפ"ח דמיירי בדארגישה ממש גם ממ"ש לעיל מיניה אכן יש להביא ראיה שהרגשת דבר לח כו' ג"כ תמוה דלעולם מיירי ודאי שעכשיו הרגישה שנפתח מקורה כדפרש"י בהדיא וכמ"ש בהפנ"י תשו' סי' א' ואעפ"כ יש לחוש שמא גם מאתמול הרגישה שנפתח מקורה ויצא מעט דם גם אז וכסבורה הרגשת מ"ר היא דהא הש"ס רפ"ח ס"ל דיש לטעות מהרגשת שנפתח מקורה להרגשת מ"ר כללו של דבר כל דבריו שם המה במח"כ יוצאים ממרכז האמת:

קיצור. השב"י סי' מ"א פי' שי"ל מ"ש בחזקת. היינו משום דאמרינן כסבורה הרגשת עד הוא. ומהסוגיא לא משמע כן דאדרבה מחמת חזקת טהרה י"ל שלא טעתה. וממ"ש והלל כסבורה. זהו רק לטהרות ותולין. ועוד התם מצטרף מיעוט שאינן מרגישות כלל למיעוט דכסבורה. דברי הח"ד רס"י ק"צ אינם נכונים: