כ

[כ"א]ומ"ש בטוא"ח ה' ר"ה סס"י תקפ"א ומגלחין זקנם והוא מהירושלמי פ"ק דר"ה ה"ג. ע"פ ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים הובא בהרא"ש סוף ר"ה ג"כ פשוט דהיינו הזקן לבד החמשה פיאות. וכיון שיש כמה דיעות מה הן הפיאות ע"כ ודאי א"א ליגע בזקן כלל וזהו טעם האריז"ל שהביא הבית לחם יהודה סי' קפ"א סק"ב וז"ל ובזקן לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא למעלה ולא למטה ולא בשום מקום כלל כו' עכ"ל. משום דס"ל דפיאות הזקן חמירי לפחות כשיער בית השחי וס"ל כמ"ש הרשב"א בתשו' סי' ק"ו דבבית השחי אסור ליגע אפילו במספרים כלל. וגם ס"ל שעכשיו אין לידע ברור הפיאות ועוד ס"ל שיש לנהוג כמ"ש בפסוק בש"ב סי' יו"ד כנ"ל ע"כ לא הי' מגלח כלל לא בתער ולא במספרים מדינא:

ועוד ראיה דהנה בנו"ב מהד"ת חי"ד סי' פ' המציא א' חכמה להרע לגלח בתער הזקן ע"י שיגלח במספרים תחלה והמחבר דחאו. ולכאורה מסוגיא דנזיר (דל"ט ע"ב) משמע דאם לא נשתייר בהשער כדי לכוף ראשו לעיקרו לא נקרא תגלחת כלל. וא"כ יהיה דברי החכם להרע קיימים ח"ו. וא"כ היעלה על הדעת שנמצא היתר מהתורה לגלח הזקן בתער ע"י תחבולה כהנ"ל. א"ו דלכתחלה אסור לגלח אפילו במספרים לכן א"א תחבולה הנ"ל. ואם עשה תחבולה הנ"ל י"ל דבזמן שהמלקות היתה נוהגת היה חייב ג"כ מלקות:

תוכן התשובה א' לבאר שגם בשער בית השחי אסור במספרים אף שלא כעין תער. אח"כ יבאר דכ"ש בפיאות הזקן מתרי טעמי חדא דבית השחי הוא רק דרבנן ופיאות הזקן דאורייתא. הב' שאותו איסור דלא ילבש שייך גם בפיאות הזקן. אח"כ יבאר ראי' מנזיר דאע"ג שלא היה לוקה כ"א בתער עכ"ז אסור מדאורייתא לספר אף במספרים. ע' פרק כ"ה אינו עובר עליו ואסור אף שיש ומותר עכ"ז היינו גבי אינו עובר. אבל גבי ואינו חייב שפיר י"ל דאסור כמו בנזיר:

תוכן התשובה מסעיף א' עד ססע"י ו'. נתבאר דר"ת מתיר בשיער בית השחי ובית הערוה במספרים. והיינו כרב לגירסא דידן. ונתבאר דגם לגירסא דידן רבי יוחנן אוסר אף במספרים. ולכן יש קושיא על ר"ת דרב ורבי יוחנן קיי"ל כר' יוחנן. והבה"ג והרי"ף הביאו הגירסא בענין אחר ולדבריהם גם רב אוסר אף במספרים. וכ"פ הרמב"ם והרא"ש וכ' הרב"י דהכי נקטינן. מיהו כתב שכל מספרים האמורים כאן כעין תער הם אבל שלא כעין תער שרי. ובמח"כ אשתמיטתיה תשובת הרשב"א ח"א סי' ק"ו הביאה הכנה"ג דאוסר במספרים אף שלא כעין תער ואפילו בידו. וכל הסוגיא דנזיר (דנ"ט ע"א) מורה כן. ובודאי אילו ראה הב"י תשו' הרשב"א הוה הדר ביה. גם כי הרשב"א הביא ראיות ברורות לדבריו מהגמרא. והב"י לא הביא שום ראיה לדבריו רק כתב כן מסברא בעלמא:

מסעיף ז' עד ססע"י יו"ד נתבאר דפיאות הזקן ודאי חמירי משיער בית השחי ובית הערוה. ומוכח כן מהא דרב דאמר מיקל אדם כל גופו במספרים כעין תער. משמע אבל לא פאות זקנו וראשו. וכ"ש לגירסת הרי"ף שכן פסק בש"ע רס"י קפ"ב. לפ"ז מוכרח הכרח גמור דבפאות הזקן ג"כ לא קילי מבית השחי. דאל"כ לל"ל כי קאמר רב בשאר אברים נימא במספרים ואפילו בפיאות הזקן. וכן מוכח מהא דר' יוחנן דאוסר בשיער בית השחי אפילו במספרים ואף שלא כעין תער. אם בפיאות הזקן כה"ג שרי. זה תמוה. דיציבא בארעא כו'. ועוד בכלל מאתים מנה ר"ל אותו איסור שבבית השחי ישנו בגילוח הזקן ג"כ ביתר שאת דלא גרע ממלקט שערות לבנות מתוך שחורות רק שנוסף עליו ג"כ חמשה לאוין משא"כ בבית השחי (ולכן) [והיאך] פסק הש"ע להקל בפיאות הזקן יותר מבבית השחי ובית הערוה. תמוה. גם מה שהקשה על הרמב"ם שכ' פטור דמבואר ולא מותר. לק"מ דדברי הרמב"ם נכונים דיש חומר בגלוח הזקן מבגלוח פיאות הראש מצד לא ילבש גבר. ודברי הרמב"ם מבוארים דאין שום היתר לגלח פיאות הזקן אף במספרים. רק מה שהיקל הרמב"ם בפיאות הראש יותר מבבית השחי ע"ז ודאי קשה מיהו ע"ז חולקים כמה גדולי הראשונים וס"ל דאף מדאורייתא אסור במספרים כעין תער:

סעי' י"א י"ב [עד סעי' כ' כ"א] יתבא' דמלשון המשנ' ואינו חייב עד שיטלנו בתער אין משמע שום היתר לגלח אף במספרים שלא כעין תער. רק שלא היה לוקה את הארבעים אלא בתער דהא כה"ג באיסור גילוח שער הנזיר לרבי יונתן פ"ו דנזיר (דל"ט ע"ב) אינו חייב עד שיטלנו בתער וגם מ"ע קדוש יהיה גדל פרע היינו רק שלא יטלנו בתער. ועכ"ז אסור לנזיר לגלח אפילו במספרים ולא לבד במספרים שלא כעין תער אלא כלל כלל לא. דאל"כ מדוע אם גילח סותר שלשים יום. והגם שי"ל דהתם הטעם כדי שבשעה שיגלח יהיה בו השער שהקדיש כדאיתא בגמרא שם. זה אינו מספיק דהא בנזירות מאה יום אין סותר רק למ"ד יום א"כ א"צ שיהי' בו השער שהקדיש. וא"כ בנזירות מרובה יהי' רשאי לגלח במספרים עד שבעים יום. ועוד דהרמב"ם פ"ה מה' נזירות דין י"א והתוספות ע"פ הירושלמי פ"ו דנזיר ה"ג ס"ל דא"צ שיהי' בו השער שהקדיש (והגם שאפשר ס"ל דזה ג"כ נקרא שער שהקדיש כיון שנשאר עכ"פ כדי לכוף ראשן לעיקרן מכללות השער שהקדיש. א"כ גם בגילוח במספרים י"ל כן). ועוד דיהי' איך שיהי' עכ"פ מוכרח דמלשון ואינו חייב אינו במשמע שבפחות מזה מותר. א"כ גם בפיאות הזקן י"ל כן שהרי לא שנינו רק ואינו חייב עד שיטלנו בתער. מ"מ איסור גמור איכא גם במספרים אף שלא כעין תער. כ"א כלל כלל לא כמו בנזיר. וק"ו משיער בית השחי לדעת תשו' הרשב"א סי' ק"ו שדבריו עיקר. והנה ר' אליעזר ס"ל כרבי יונתן פ"ו דנזיר (דמ"א ע"ב) והרי ר' אליעזר ורבנן לא פליגי פ"ג דמכות לענין גילוח הזקן דאינו חייב אלא על גילוח שיש בו השחתה. ולר' אליעזר צ"ל חיובא הוא דליכא כ"א בגילוח שיש בו השחתה הא איסורא איכא. וכמו בנזיר לר' יונתן וכנ"ל. א"כ גם לת"ק דר' אליעזר י"ל כן דבהא לא פליגי. וראיה ג"כ מנזיר שמשון ונזיר לעולם שאין מקילים שערן כל ימיהם. ובהם לא שייך הטעם דבשעה שיגלח יהיה בו השער שהקדיש דהא אינו מגלח לעולם. וא"כ מ"ט אינו מיקל במספרים. כיון אינו חייב אא"כ מגלח בתער. א"כ שמענו אף היכא דחיובא ליכא איסורא איכא. אף מדאורייתא בנזירות. כמ"כ אפ"ל גם בפיאות הזקן:

וגם לרבי יאשיה פ"ו דנזיר (דל"ט ע"ב) לכאורה אין ראיה משער נזיר לפיאות הזקן דלדידי' גבי שער נזיר ילפינן מקדוש יהיה גדל פרע שלא יגלח כלל אף במספרים כ"א לגדל השער משא"כ בפיאות הזקן. מ"מ הרי מבואר פרק שני נזירים (דנ"ח סע"א) דגבי ופאת זקנם לא יגלחו גבי כהנים יש ג"כ ל"ת ועשה היינו עשה דכתיב קדושים יהיו לאלהיהם. וכ"כ התוספות פ"ק דיבמות (דף ה' ע"א) ד"ה מה וד"ה ואכתי. וד"ה שכן. וכיון דקדושים יהיו זהו מ"ע שלא לגלח הזקן א"כ יש ללמוד מקדוש יהיה דר"ל שיניחנו לגדל לגמרי. ולא לגלחו אפילו במספרים אף שלא כעין תער. דאין לחלק משום דשם כתיב גדל פרע משא"כ הכא דהתם גבי נזיר עיקר הלימוד שלא יסיר השער כלל הוא מתיבות קדוש יהיה כמ"ש ברש"י פ"ו דנזיר (דל"ט ע"ב). מיהו בפסחים פכ"ש (דכ"ג ע"א) קדוש יהיה גידולו קדוש. וא"כ עכ"פ גבי כהנים קדושים יהיו דקאי ג"כ שלא לגלח הזקן י"ל כנ"ל גבי קדוש יהי' דנזיר. ומבואר בגמרא קדושין (דל"ה ע"ב) ונזיר (דף מ' ע"ב ודנ"ח ע"ב) דילפינן פאת זקנם דישראל ממ"ש גבי כהנים ופאת זקנם לא יגלחו וכ"ה במקומו בגמרא פ"ג דמכות (דכ"א ע"א):

ועוד ראיה ממ"ש וראשיהם לא יגלחו כו' כסום יכסמו את ראשיהם ביחזקאל סי' מ"ד כ' דהיינו שמשייר מן השער כדי לכוף ראשן לעיקרן. עיין רש"י ביחזקאל שם ובגמרא בסנהדרין ס"פ כהן גדול. ובהרמב"ם פ"ה מה' כלי המקדש דין ו'. ובת"י ובהרד"ק ביחזקאל שם. ונמצא מניחים יותר גם ממספרים שלא כעין תער. וא"כ איך בגילוח שער הראש שלא נזכר ע"ז איסור בתורה יצטרך להניח שער כדי לכוף ראשן לעיקרן. ולפירש"י קאי זה על כל הכהנים. ובפיאות הזקן יהיו מותרים במספרים כעין תער להב"י. ושלא כעין תער להרמ"א סי' קפ"א ססע"י יו"ד. זה תמוה בתכלית הזרות. א"ו בפיאות הזקן שנזכר ע"ז בכהנים לאו ועשה אסורים לגלח לגמרי. וכמו בשיער דנזיר. ובשער הראש שלא נזכר ע"ז שום איסור בתורה ע"ז נאמר ביחזקאל וראשיהם לא יגלחו כו' כ"א כסום יכסמו כו'. וכיון שנתברר שהכהנים בפיאות הזקן והראש אסורים לגלח במספרים אף שלא כעין תער. וכלל כלל לא. א"כ ה"ה בפיאות הזקן דישראל דהא הושוו זה לזה מגזרה שוה ועוד ראיה מהפסוק בשמואל ב' סי' יו"ד פסוק ה' שבימי דוד המע"ה לא היו כל ישראל מגלחים זקנם כלל וכלל א"כ מסתמא יש בזה איסור גמור. והרד"ק שם כ' שזהו מנהג שהיו נוהגים כן שלא לגלח השער אפילו במספרים א"כ גם לדבריו מנהג שנהגו כן אבותינו מזמן קבלת התורה עד עתה א"א להתירו ח"ו. מכ"ש שי"ל שאינו מנהג לבד כ"א איסורא איכא. וכן מוכח משם שזה היה נחשב להם לחרפה גדולה: