יח

[י"ט].לכאורה היה נראה אולי יצא ההיתר ממ"ש בת"כ פ' מצורע פרשתא ב' פרק שני הלכה ד' לפי שיש בראש (דנזיר) מה שאין בזקן (דכהנים וכה"ג) ובזקן מה שאין בראש שהראש אסור במספרים ובתער (כדתנן פרק שלשה מינים נזיר שגלח בין בזוג בין בתער או שסיפסף כל שהוא חייב) והזקן אינו אסור במספרים ובתער (וזקן אינו אסור במספרים כבתער דאין איסורו אלא בתער כדתנן לקמן פ' קדושים כו' יכול אפילו גלחו במספרים יהא חייב ת"ל כו') עכ"ל לענינינו הביאוהו התוס' פ"ק דשבועות (ד"ב סע"ב) והעתיקו ג"כ שהראש אסור במספרים כבתער. ומדאומר אין איסורו במספרים כבתער משמע לכאורה שבמספרים אינו אסור כלל וא"כ הוא מותר לגמרי. דהא אינו אומר אינו חייב אלא אינו אסור. אבל באמת אין זה כלום דהא לישנא דאסור היינו ג"כ מה שאסור מדאורייתא באיסור ל"ת כדאמרינן בגמ' בחולין פרק השוחט (דל"ב) אמר רבא אלו אסורות קתני יש מהן נבלות ויש מהן טרפות והיינו הכל איסור לאו דאורייתא ממש. ועד"ז מש"כ בת"כ שהראש אסור במספרים כבתער היינו מה שאסור מן התורה כמו בתער ממש והיה לוקה ע"ז. ומה שאינו לוקה בנזיר אע"פ שאסור מה"ת לא קחשיב. דהא במספרים שלא כעין תער אינו לוקה בנזיר ואיך אומר שהראש אסור במספרים כבתער. הלא אם גילח בזוג שלא כעין תער אינו חייב כבתער אע"כ כאן קורא אסור מה שאסור מה"ת והיה לוקה ע"ז זה נקרא אצלו אסור והיינו במספרים כעין תער שע"ז היה לוקה בנזיר. משא"כ בזקן דאינו אסור במספרים כבתער ר"ל שאינו לוקה אפילו על מספרים כעין תער. אבל מאיסורא גרידא שאין לוקה עליו לא קמיירי ושפיר י"ל דבזה דומה לראש דנזיר שגם בראש דנזיר אין מספרים שלא כעין תער דומה לתער ואינו לוקה אבל אסור. וכמ"כ הוא בזקן ובזה שוו ראשו דנזיר לפיאות הזקן. ואף לגירסא דידן בת"כ במספרים ובתער המכוון כן דאינו אסור בל"ת במספרים כמו בשער נזיר שאסור בל"ת והיה לוקה עליו ואין להוציא ממשמעות זו שום היתר נגד לשון המשנה ואינו חייב:

קיצור. מהת"כ אין שום קולא דמ"ש והזקן אינו אסור במספרים כוונתו שאינו איסור שלוקין על זה. וע' לקמן סעיף י"ט ג"כ ראיה לזה: