יז

[י"ח.ועוד ראיה ממ"ש ביחזקאל סי' מ"ד פסוק כ' גבי כהנים וראשיהם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם. וע' מפסוק זה בגמ' פ"ב דתענית (די"ז ע"א). פ"ו דנדרים (ד"נ ע"א). פ"ק דנזיר (ד"ג ע"א). פ"ב דסנהדרין (כ"ב ב'). פ"ט דסנהדרין (דפ"ג ע"ב). רבות פ' נשא (דרל"ב ב'. דרמ"א ד'). והנה רש"י ביחזקאל שם פי' וז"ל שלא יגלחו להעביר את כל השער וגם לא ישלחו דהיינו גידול שער אלא כסום יכסמו ככוסמת הזו שסדורין בשבולת ראשו של זה בצד עיקרו של זה. כך שמעתי. ויתכן לפרשו לשון מדת דבר השוה לא גזיזת ראש ולא גידול שער אלא במדה שוה עכ"ד. ובגמ' ספ"ב דסנהדרין מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין תספורת לוליינית כו' וכ' התוס' שם ד"ה כסום יכסמו פי' כעין כוסמת הגדל כך שבלין ראשו של זה בצד עיקרו של זה עכ"ל. וכ"כ הרא"ש פ"ו דנדרים (דנ"א ע"א) הביאו הכ"מ פ"ה מה' כלי המקדש דין ו' וכתב הרמב"ם שם ואינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו כו'. וכ"ה בתרגום יונתן ורישיהון לא יגלחון כו' ספרא יספרון ית ראשיהן הביאו הרד"ק ביחזקאל שם. ובספר מכלול ובשרשים להרד"ק פירשו דברי התרגום שלא יגלחון ראשם בהעברת תער כו' אלא יספרו ראשיהם בדרך השוה. והנראה מכ"ז שתספורת זו היינו במספרים ולא בתער וגם אינו אפילו במספרים כעין תער ולא אפילו שלא כעין תער אלא שמשייר מן השער כדי לכוף ראשן לעיקרן וכמ"ש במצ"ד שם שיגיע ראשו של זה בצד עיקרו של זה. אשר לפ"ד הרמב"ם פ"ה מה' נזירות דין י"א זהו הנקרא מספרים שלא כעין תער כמ"ש ואם הניח ממנה כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער עכ"ל והלח"מ שם הביא דלהתוס' דנזיר בפחות מזה נקרא שלא כעין תער. דכעין תער [לא נקרא] אלא כשקצצה מעיקרה. נמצא להתוס' הי' הכה"ג מספר באופן שיניח מהשער יותר ממספרים שלא כעין תער דהיינו כדי לכוף ראשן לעיקרן. והנה רש"י ס"ל דלאו דוקא הכה"ג אלא אף הכהנים ההדיוטות בכלל מצוה זו משום דקרא אמר בלשון רבים כסום יכסמו את ראשיהם כ"כ הר"ן בחידושיו ספ"ב דסנהדרין והוא ז"ל נחלק על רש"י שזה אינו מצוה אלא לכה"ג דוקא ושכ"ד התוספות. ולפ"ז אם איתא דהפאה והזקן מותר לכתחלה לגלח במספרים והרי כהנים וישראל שוין בזה כמו שמבואר פ"ק דקדושין (דל"ה ע"ב). א"כ לפ"ז יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. ר"ל על מה שבא הציווי בתורה בפירוש שלא יגלחו דהיינו פאת זקנם ופאת ראשם יהי' מותר לכתחלה לגלח במספרים כעין תער או שלא כעין תער עכ"פ והיינו יציבא בארעא ועל שער הראש שלא בא בתורה שום אזהרה ע"ז לא לכה"ג ולא לכל הכהנים יהי' אסור לגלח עד שישייר כדי לכוף ראשו לעיקרו לרש"י בכל הכהנים ולתוס' בכה"ג מיהת. וזה דבר שאין השכל מקבלו אף שיהיה שוה דין שער הראש לפיאות הראש והזקן דא"כ נעקר מצות התורה שעושה הפרש ביניהם כש"כ שא"א לומר שיש בזה חומר יותר מבגילוח הזקן שגילוח הזקן לפי דעת השו"ע מותר אפילו כעין תער אף בכהנים ואף בכה"ג ושיער הראש אסור בכהנים או בכה"ג עכ"פ כדי לכוף ראשן לעיקרן שהוא יותר משלא כעין תער להתוס' זה תמוה וזר. א"ו דלכתחלה יש איסורא מיהא שלא לגלח פיאות הראש אפילו במספרים כלל ואפילו שלא כעין תער כמשנ"ת לעיל גבי העברת שער בית השחי ובית הערוה לדעת תשובת הרשב"א ח"א סי' ק"ו הובא בכנה"ג סי' קפ"ב בהגהות הב"י. ועוד ראיה מדין איסור תגלחת באבל שהוא שלשים יום ולמדו זה בגמ' פרק ואלו מגלחין (די"ט ע"ב) שלשים יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו (ע' בגמ' דף י"ד סע"ב) וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים יום אף כאן שלשים יום. והדבר פשוט שהאבל אינו מגלח שער כלל אף במספרים ח"ו. וקשה איך ילמוד זה מנזיר הא בנזיר גופא לר"א ור' יונתן הקרא דגדל פרע מיתוקמא בתער דוקא ולא במספרים כמש"ל. וא"כ גדל פרע היינו שלא יגלחנו בתער ומנלן לאסור באבל ובמנודה ובמצורע אף במספרים ואף שלא כעין תער א"ו דמ"מ גם לר"א ור' יונתן איסורא איכא בנזיר אף במספרים אף שלא כעין תער. ולמדו חכמים מזה לאבל ומנודה ומצורע ולפ"ד כמה פוסקים זהו איסור תורה. א"כ אמאי לא נאמר כמ"כ בגילוח פיאות הזקן דנהי דאין הלאו כ"א בתער עכ"ז אסור לגלחו כלל שהרי כך אנו רואים בכמה דינים דאיסור גילוח שער שאע"פ שאין החיוב כ"א בתער עכ"ז האיסור הוא שלא ליגע בשערות כלל לא בתער ולא במספרים ומ"ש במסכת שמחות פ"ז שהאבל אסור כל שלשים בתגלחת זקנו ג"כ משמע לכאורה דבאינו אבל שרי פשוט דזה קאי על כל שער זקנו לבד וחוץ מחמש פיאות הזקן:

קיצור. עוד ראיה מכסום יכסמו את ראשיהם לרש"י כל הכהנים ולתוס' ושאר מפרשים רק כה"ג שלא היה מגלח אלא בענין שמשייר בהשער כדי לכוף ראשן לעיקרן. והוא יותר משיעור מספרים שלא כעין תער. וא"כ בלתי אפשר בשום אופן לומר דפיאות הזקן קילי מתספורת שער הראש דכה"ג. א"ו בפיאות הזקן אסור ליגע כלל וכלל בברזל. ועוד ראיה מדין איסור תספורת דאבל ומנודה ומצורע דאסור ליגע במספרים ג"כ וכ"ש שהדין כן בפיאות הזקן: