טז

[י"ז].ועוי"ל דגם לר' יאשיה יש לדמות זה לנזיר הגם דבנזיר הטעם משום דכתיב קדוש יהיה גדל פרע. הא גבי פיאות הזקן מבואר בגמ' שאנו לומדים פאת זקנם דישראל ממ"ש גבי כהנים ופאת זקנם לא יגלחו כמ"ש במסכת נזיר (ד"מ ע"ב ודנ"ח ע"ב) ובפ"ק דקדושין (דל"ה ע"ב) והנה גבי פאת זקנם דכהנים נאמר ג"כ לשון קדושה כמ"ש בנזיר קדוש יהיה והיינו מ"ש בפ' אמור כ"א ה' ו' ופאת זקנם לא יגלחו כו' קדושים יהיו וגבי נזיר אפשר דהלימוד שלא יסיר השער בשום דבר הוא מתיבת קדוש יהיה כמ"ש ברש"י בנזיר (דל"ט ע"ב) דלר' יאשיה הפירוש קדוש יהי' שלא יסירנו בשום דבר להכי כתיב קדוש עכ"ל. וגם מלשון המכילתא שהביא הרמב"ם בספר המצות סי' צ"ב קדוש יהי' גדולו בקדושה משמע מזה ילפינן גידול השער אלא דגדל פרע זהו מ"ע. ובגמ' בפסחים פכ"ש (דכ"ג ע"א) קדוש יהי' גדל פרע גידולו קדוש. פירש"י שער נזיר. וכן הוא בקדושין ס"פ האיש מקדש (דנ"ז ע"ב) קדוש יהי' גידולו קדוש. וכן פ"ק דתענית (די"א סע"א). ולשמואל הא אקרי קדוש ההוא אגידול פרע קאי. ולכן פי' בזהר פ' תזריע (דמ"ח ע"ב) דקדושה בשערא תליא מדכתיב קדוש יהיה גדל פרע ובפ' נשא דקכ"ז ע"ב. וא"כ כמ"כ גבי כהנים דכתיב קדושים יהיו סמוך לפסוק ופאת זקנם לא יגלחו. נאמר דקדושים יהיו נכלל שלא יסיר השער בשום דבר שהגם דלאו אינו אלא בגילוח שיש בו השחתה הרי גם בנזיר כן שהלאו לר' יאשיה ג"כ אינו אלא במספרים כעין תער ומ"מ מקדוש יהיה ילפינן שעובר בעשה אי קוצץ ממנו מעט אף שלא מעיקרו דקדוש יהיה שיגדל השער כמ"כ בפי' קדושים יהיו דגבי כהנים נאמר שבא לרבות שיגדל פיאות הזקן ולא יקצץ אותן כלל אף שלא מעיקרו וע' ברש"י ובהרא"ם שם דקדושים יהיו קאי על מ"ש שם תחלה. והגם כי ראיתי בספרי פ' נשא בד"ה כל ימי נדר נזרו קדוש יהי' זו קדושת שער אתה אומר זו קדושת שער או אינו אלא קדושת הגוף כשהוא אומר קדוש הוא לה' הרי קדושת הגוף הא מה ת"ל קדוש יהי' זו קדושת שער עכ"ל. א"כ דוקא גבי נזיר אמרינן קדוש יהי' זו קדושת שער משום דעל קדושת הגוף יש פסוק אחר קדוש הוא לה'. אבל הכא גבי כהנים יש לומר קדושים יהיו היינו קדושת הגוף ולא קאי כלל אקדושת שער דפיאות הזקן. אך י"ל מקודם שלמדנו בנזיר דשייך קדושת שער שפיר היינו אומרים כן דקדוש יהי' היינו רק קדושת הגוף. אבל אחר שלמדנו מנזיר דיש קדושת שער והוא לפי שנאמר בו מ"ע תער לא יעבור. א"כ מעתה בפיאות הזקן שנאמר לא יגלחו וסמיך ליה קדושים יהיו י"ל דהיינו קדושת הגוף וקדושת שער וכן מפורש בגמ' דנזיר פרק שני נזירים (דנ"ח ע"א וע"ב) דבגילוח הזקן דכהנים יש עשה ול"ת היינו ל"ת פאת זקנם לא יגלחו ועשה דקדושים יהיו לאלהיהם ע"ש בפירש"י (דנ"ח סע"א) ד"ה יכול אף כהן מצורע וכן כתבו התוס' פ"ק דיבמות (ד"ה ע"א) ד"ה מה וד"ה ואכתי וד"ה שכן וכ"ה בקרבן אהרן פ' מצורע פרשתא ב' פ"ב הלכה ד'. וכיון דקדושים יהיו הוא מ"ע שלא יגלח הזקן א"כ יש לילף מקדוש יהיה גדל פרע דנזיר דר"ל שיניחנו לגדל לגמרי ולא יגע בו ברזל כלל וה"נ גבי פאת זקנם דכהנים ופאת זקנם דישראל ילפינן בגזירה שוה מפאת זקן דכהנים. הרי אף לר' יאשיה קרוב לומר שיש לימוד פאת זקן משער נזיר וכש"כ לר"א ורבי יונתן כנ"ל:

קיצור. דגם לר' יאשיה יש ללמוד כן דאע"ג דלדידי' הטעם משום גבי נזיר נאמר קדוש יהי' גדל פרע י"ל מקדוש יהיה ג"כ מוכח קדושת השער שלא יגלחו אף במספרים כמ"ש בספרי קדוש יהיה זו קדושת שער וכ"מ במכילתא. וא"כ הא גבי פאת זקן דכהנים נאמר ג"כ קדושים יהיו בגמ' דנזיר (דנ"ח ע"ב). וא"כ כהנים אסורים לגמרי בגילוח פיאות הזקן אף במספרים כמו שער נזיר. וא"כ כמ"כ גבי פיאות זקן דכל ישראל דהא פאת זקן דישראל אנו לומדים ג"כ מפאת זקן דכהנים קדושין (דל"ה ע"ב) ובנזיר (ד"מ ע"ב ודנ"ח ע"ב):