טו

[טז].מיהו י"ל דכל ראיה זו מנזיר זהו לר' יונתן ור"א דס"ל דבנזיר ליכא לאו אלא בתער וס"ל דקדוש יהיה גדל פרע קאי ג"כ רק על תער כמש"ל. וכיון שאעפ"כ מוכח דנזיר אסור לו ליגע בהשערות שלו כלל שפיר יש לומר ללמוד כן לפאות הזקן. אבל לר' יאשיה ודאי דנזיר שאני דכתיב ביה קדוש יהיה גדל פרע שזהו מ"ע שיגדל השער לגמרי כמ"ש לעיל שהרמב"ם והסמ"ג והחנוך מנאוה בתרי"ג. וז"ל הרמב"ם בספר המצות במ"ע סי' צ"ב שצונו שהנזיר יגדל שער והוא אומרו ית' קדוש יהיה גדל פרע ולשון מכילתא קדוש יהיה גדל בקדושה גדל פרע מ"ע כו' עכ"ל וכ"כ התוספות (דל"ט ע"ב) בד"ה ת"ר. ת"ל קדוש יהיה גדל פרע שמצוה לגדל שער ועובר בעשה אי מגלח ממנו כלל גם כי אינו קוצצו לגמרי מעיקרו עכ"ל. וא"כ י"ל דוקא בנזיר דכתיב קדוש יהיה גדל פרע אמרינן כן. אבל בפאות הזקן דליכא קרא כזה י"ל דכל שאינו משחיתו בתער רק במספרים שרי אך לו יהי כן דמרבי יאשיה ליכא הוכחה הא מרבי יונתן איכא הוכחה ור' אליעזר סבר לה כר' יונתן כמבואר בגמ' (דמ"א ע"א) וכמש"ל והרי ר"א ות"ק שניהם הושוו בפאות הזקן דאינו חייב כ"א בגלוח שיש בו השחתה ואינו חייב על מספרים כ"א בתער אלא דר"א ס"ל דמלקט ורהיטני עבדי ג"כ השחתה כמו תער כמבואר במשנה וגמ' פ"ג דמכות (ד"כ ע"א ודכ"א ע"א) וא"כ לר"א ודאי יש ללמוד משערות הנזיר לפאות הזקן כמו לר' יונתן דאע"ג דהחיוב בשניהם אינו אלא בגלוח שיש בו השחתה וכמ"ש ומורה לא יעבור על ראשו עכ"ז המצוה והאיסור שלא יגלח כלל דמ"ש דהא לר"א ליכא קרא ע"ז בנזיר דקדוש יהיה גדל פרע קאי רק על תער כנ"ל וכיון דלרבי אליעזר יש ללמוד כן מנזיר לפאות הזקן הא כמ"כ לת"ק דר"א דפ"ג דמכות. דלא פליגי רק אם חייב במלקט ורהיטני. אבל בשאר ענינים לא פליגי דאם פליגי הול"ל במשנה דלר"א איסורא איכא לגלח במספרים כמו בנזירות ולת"ק אין בזה איסור. א"ו דבזה אין ביניהם הפרש כלל וכלל ולא נחלקו רק בענין מלקט ורהיטני אי עבדי השחתה יהיה חייב מלקות ע"ז או לא. וא"כ כיון לר' אליעזר אסור בפאות הזקן גם במספרים אע"פ שאינו קוצץ השער לגמרי רק שאינו חייב כ"א בקוצצו לגמרי ודאי ברור דכמ"כ לת"ק דר"א דבהא לא פליגי כלל:

קיצור. והגם שראיה זו רק לרבי יונתן דס"ל דבנזיר ליכא לאו רק בתער ומיהו הרי ר"א ס"ל כר' יונתן ורבי אליעזר ורבנן לא פליגי גבי זקן דאינו חייב רק בגילוח שיש בו השחתה: