יד

ועוד ראיה דבנזיר אינו מגלח כלל אף לר' יונתן ור"א דתנן פ"ק דנזיר (דף ד' ע"א) מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער כו' נזיר שמשון הכביד שערו אינו מיקל. ובגמרא שם (סוף ע"ב) אבשלום נזיר עולם היה כו' ומגלח א' לשנים עשר חדש כו'. (וע"ש בפירש"י אבל שאר נזירי עולם מגלחים א' לשלשים יום דהו"ל בהכי כובד עכ"ל. והמל"מ פ"ג מה' נזירות הלכה י"ב כתב ולא ידעתי מי הכניסו לרש"י לתגר זה וכ"פ הרמב"ם שם דנזיר עולם מגלח א' לשנים עשר חודש) וע"ש (ד"ז ע"א) ההפרש בין נזיר עולם בין נזיר לעולם דנזיר עולם מיקל א' לי"ב חדש ונזיר לעולם אינו מותר בתגלחת כל ימיו. וע"ש במשנה (ד"ח ע"א) פלוגתא דרבנן ורבי. וכ"כ בשט"מ שם (ד"ח ע"א) בד"ה והלכתא כת"ק וז"ל ותלתא מיני נזיר נינהו חד דמקבל עליו נזירות הרבה ומגלח כל שלשים יום. ואידך נזיר עולם דאבשלום כגון דאמר הריני נזיר עולם דאמרינן הכביד שערו מיקל בתער. אבל כל ראשו לא היה מגלח כו' ואידך אם אמר הריני נזיר מאה שנה או הריני נזיר לעולם דאינו מגלח לעולם ולא מיקל כל ימיו משערו כו' עכ"ל. וכן מתבאר מדברי רש"י (ד"ז ע"א) בד"ה אלא נזיר לעולם. ובתוס' (ד"ח ע"ב) בד"ה הרי זה נזיר כו' ובד"ה אמר מאה שנה. ודף (ח' סע"א) בתוס' ד"ה הכא ובתוי"ט משנה ה' ד"ה רואין. והנה בפי' הכביד שערו מיקל בתער פי' התוס' ולא מגלח לגמרי כאבשלום שלא גילח לגמרי שהרי נתלה בשערו עכ"ל. וביאר דבריהם התוי"ט שהרי מעשה תלייתו סמוך למעשה גלוחו היה עכ"ל. וע' תוי"ט משנה ה' סד"ה רואין הביא ראיה לפי' התוס'. ולכאורה היה נ' לפרש ענין מיקל ר"ל שאם השער ארוך חותך מחצה אורכו או יותר ונשאר השער קצר ואז אינו כבד עליו שהרי הכובד זהו כשלא גלח כלל יב"ח כנ"ל. וא"כ כשמגלח באופן שמעמידו על שער כפי הגדל בשלשים יום או בשני שבועות אין כאן שום כובד אך א"כ איך מיקל בתער הול"ל במספרים דהתער משחית את השער לגמרי וחותכו עד סמוך לעיקרו ממש. אלא פי' מיקל בתער מצאתי בשט"מ דף ד' ע"א וז"ל דוקא מיקל שמגלח מקצת שערו אבל כל שערו לא דלשון מיקל משמע הכי. ועוד אבשלום שנתגאה בשערו לא מסתבר לומר שהיה מגלח כל שערו למאי דאמר בגמ' שהי' מגלח כל שבוע או כל שלשים יום ועוד הרי נתלה בשערו. ודוקא בתער אבל במספרים לא עכ"ל. א"כ כיון דוקא בתער ולא במספרים הפי' שהיה משחית השער לגמרי בתער. אך לא בכל הראש אלא היה משייר קצת שער שלא גלחו כלל ודוגמת שיער פאות הזקן בכל אדם. כך הנזיר עולם היה משייר קצת שערות בראשו שלא גילחם כלל. ומה שגלח גילח בתער לגמרי וע' פי' מיקל בתער בב"י בי"ד סי' ש"צ בד"ה כל אלו שאמרו יעו"ש בשם הרמב"ן בספר תורת אדם משמע באופן אחר היינו כמש"ל שחותך כל השער מחצה ארכו ומה שמיקל בתער ולא במספרים כדי שיהיה שינוי שהחותך מן השער קצתו אין דרכו בתער וא"א לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספרים ומשום שהוא שלא כדרך המתגלחין ובשינוי מותר עכ"ל. אך א"כ איך נתלה בשערו וכ"מ בפי' המשניות להרמב"ם פ"ק דנזיר גבי מיקל בתער ולא תחשוב זה הפך מה שאמר תער לא יעבור על ראשו לפי שהפסוק הזה אינו בנזיר עולם כו' וכ"מ בגמ' שם (דף ה' ע"א) גבי מאי איכא ביניה לשאר אחוהי ואם הוא חותך רק חצי אורך השער איכא בינייהו טובא כו' ובב"י סי' ש"צ איתא וכ' ר"י מיקל בתער פי' שיחתוך מלמטה עיקרי השער כדי להקל מעליו. אבל לא במספרים פי' שיחתוך מזנבות השער שזה נראה לעינים. אבל תחת שערו אינו נראה עכ"ל. והוא ברי"ו נכ"ח ח"ב ופי' זה נראה כמ"ש השט"מ גבי הכביד שערו מיקל בתער. ועכ"פ כל י"ב חדש אינו מגלח כלל וכלל לא בתער ולא במספרים שלא כעין תער דאם היה מיקל במספרים אף שלא כעין תער לא היה מכביד שערו דהרי א"כ היה שערו תמיד רק כמו שגדל שערו שבוע אחד א"ו לא היה נוגע בשער כלל. לכן ביב"ח נקרא הכביד שערו. ולפירש"י אפילו בשלשים יום נק' הכביד שערו. ונזיר שמשון ונזיר לעולם אין נוגעין בהשער לעולם כדתנן הכביד שערו אינו מיקל. ולר' יונתן יגדל הקושיא מדוע יחמירו כ"כ בזה יותר מפאות הזקן דהחיוב שוה דאינו חייב עד שיטלנו בתער מאי שנא דפאות הזקן שרי ליטול במספרים והכא אסור לגמרי ואי משום קדוש יהיה גדל פרע הרי ר' יונתן מפרש מ"ע זו רק שלא יעבירנו בתער כמ"ש בגמ' (דל"ט ע"ב) למימרא דאם גלח ליה בתער קאים עליה בעשה ול"ת וע"ש ברש"י ובתוס' בד"ה הכתיב ועוד דנזירות שמשון יפלא יותר הלא בפסוק שופטים סי' י"ג ה' נאמר ומורה לא יעלה על ראשו ופי' מורה היינו תער דוקא כדאי' ברבות נשא פ"י (דרל"ט ע"ב) ומורה לא יעלה על ראשו כמה דתימא תער לא יעבור על ראשו למה נק' שמו של תער מורה שאין השער מתיירא אלא מן תער שהוא מגלח גלוח של השחתה כמד"א ולא תשחית את פאת זקנך. הרי מפורש שאין הלאו אלא בתער. וא"כ אמאי הכביד שערו אינו מיקל וסובל כובד גדול כל ימיו יקיל במספרים שלא כעין תער וכבר הוכחנו מלשון הכביד שאינו מיקל כלל וכ"ש לדברי השט"מ דאף נזיר עולם אינו מיקל רק בתער ולא במספרים א"כ כש"כ נזיר שמשון שאינו מיקל לעולם. ומגופא דמתניתן מוכח הא דאינו מיקל דהרי במספרים נקרא ג"כ מיקל כדאי' בגמ' דנזיר (דנ"ח ע"ב) אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער ומסיק דהיינו במספרים ומ"ש בתער ר"ל כעין תער. הרי דגם זה נקרא מיקל ובודאי אף שלא כעין תער נקרא מיקל רק דרב מתיר אפילו כעין תער. אבל הכא ששנינו אינו מיקל היינו כלל וכלל לא ומדוע יסבול כל הכובד העצום כל ימי חייו. והנה הכא גבי נזיר שמשון ונזיר לעולם א"א לומר הטעם משום דבעינן שבשעת גילוח הטהרה יהיה בו השער שהקדיש דהא הם אינן מגלחים לעולם כלל. גם נזיר עולם אינו מגלח לעולם כ"א מה שמיקל אחת ליב"ח מיהו גבי נזיר עולם י"ל מה שמיקל זהו וגלח כיון שמיקל בתער אבל גבי נזיר שמשון ונזיר לעולם הרי אינם מגלחים לעולם א"כ מדוע אינם מקילים במספרים שלא כעין תער. אעכצ"ל דכיון שבתער הוא חייב גם במספרים איסורא איכא אף שלא כעין תער כלל אלא ודאי אף דאין חיוב מלקות אלא בתער מ"מ כיון שכונת התורה בזה ששערו יש בו קדושה ושלא ישחיתנו אף שהלאו והמלקות אינו אלא בתער אבל איסורא איכא לגלח כלל וצריך שיגדילו לגמרי ודוגמא שאין חיוב מן התורה באוכל טרפה אלא בכזית ומ"מ אף כחצי שיעור אסור. וע' במל"מ רפ"ד מה' שבועות מענין חצי שיעור. ובשו"ת ח"צ סי' פ"ו כ' ולפ"ז בכל שאר איסורי תורה כגון התולש שער אחד בנזיר או בשבת או מוציא פחות מכשיעור אין בו איסור תורה כלל כו' א"נ י"ל דאף דבכל השיעורין נמי פחות מכשיעור אסור מן התורה כו' עכ"ל. וה"נ י"ל כן ונק' ג"כ חזי לאצטרופי היינו אם היה מגלח בתער היה חייב היינו ע"י שהיה משחיתו מעיקרו וה"נ כשמשחית מקצתו אסור דזה המקצת קודם שגילחו היה מצטרף להנותר לחייבו ועכ"פ בנזירות מוכרחים אנו לומר כן וא"כ אמאי לא נאמר כן בפאות הזקן שהקפידה התורה שלא להשחיתם א"כ יש כעין קדושה בזה השער. ואדרבה חמור משער נזיר ע"ד שאמרו במשנה רפ"ז כה"ג ונזיר יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם. וה"נ איסור גלוח פאות הזקן הוא לעולם משא"כ בנזיר שאחר הנזירות יש היתר וגם אינו לאו השוה בכל וגם קיל יותר מפאות משום שישנו בשאלה כמ"ש בגמ' פ"ק דיבמות (ד"ה ע"א). וא"כ אף שהחיוב מלקות הוא רק בתער אבל נאמר שהמכוון והאיסור שיגדל שער פאות זקנו כמו הנזיר בשערות ראשו וכמו גבי בית השחי כתב הרשב"א בתשו' סי' ק"ו דאסור להקל כלל כו' דבעא מיניה מהו להקל ואסר לו. כמ"כ וכש"כ שי"ל כן בפאות הזקן דאסור להקל כלל:

קיצור. כמו נזיר עולם אינו מיקל כ"א אחת לי"ב חדש ונזיר לעולם אינו מיקל כלל אע"פ שהחיוב אינו אלא בתער וזהו מדאורייתא וגם נזיר עולם כשמיקל אחת ליב"ח אינו מיקל במספרים כלל כ"א מגלח קצת מהשערות בתער. א"כ י"ל כמ"כ בפאות הזקן דהן מקצת הזקן שאין להקל בהן כלל אף במספרים: