יב

והנה אף לרבי יאשיה דס"ל דנזיר חייב אף על מספרים עכ"ז משמע שם בנזיר (ד"מ ע"א) דאינו חייב אלא כעין תער כשמעבירו סמוך לעיקרן. אבל שלא כעין תער אינו חייב אף לרבי יאשיה וכ"פ הרמב"ם פ"ה מה' נזירות דין י"א. וע"ש בלח"מ דין הנ"ל להתוס' כעין תער הוא סמוך לגוף ממש ולהרמב"ם כשלא הניח כדי לכוף ראשן לעיקרן נקרא כעין תער. ועכ"ז המצוה שלא יגלח כלל ויגדל פרע לגמרי שלשים יום וראיה מהא דגלח סותר שלשים יום וא"כ י"ל כמ"כ גם בפאות הזקן. אך לכאורה לרבי יאשיה י"ל טעם נכון ע"ז לחלק בין פאות הזקן לשערות הנזיר והוא משום הא דבנזיר המצוה שלא יגלח כלל אלא יגדל פרע מדכתיב קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו כדאי' בגמ' דנזיר (דל"ט ע"ב) דמקשה מזה על ר' יונתן משמע אבל לר' יאשיה ניחא דאף שאינו לוקה אלא כעין תער מ"מ מצות עשה הוא לגדל פרע לגמרי שלשים יום וכמ"ש התוס' שם בד"ה תנו רבנן. וכן הרמב"ם ריש ה' נזירות מנה מצות עשה שיגדל הנזיר פרע וכן הסמ"ג בעשין סי' קכ"ו וכ"כ הרא"ה בספר החנוך פ' נשא רס"י שע"ד וז"ל ולשון המכילתא גדל פרע מצות עשה עכ"ל. וא"כ יש לחלק דדוקא התם בנזיר דאיכא קרא דגדל פרע ילפינן כן. משא"כ בפאות הזקן דליכא קרא ע"ז יש לומר דליכא איסור כלל במספרים. אבל הא לר' יונתן ליכא קרא ע"ז גם גבי נזיר כדאי' בגמ' שם (דל"ט ע"ב) דפריך לר' יונתן והכתיב קדוש יהיה למימרא דאם גלח לו בתער קאים עליה בעשה ול"ת ופי' התוס' ד"ה קדוש יהיה גדל פרע ומשמע דאיסור עשה מיהא איכא במעבירין ומשני דכי מגלח בתער ראשו לאו ועשה אבל שלא בתער גם כי גילח הכל ליכא לאו ולא עשה עכ"ל. הרי מבואר דלר' יונתן ליכא מ"ע בנזיר שיגדל פרע דהמ"ע קדוש יהיה גדל פרע היינו שהוא מ"ע ול"ת שלא יגלח בתער והרמב"ם והסמ"ג והרא"ה דכתבו שהוא מ"ע שיגדל פרע היינו משום דהרמב"ם פוסק כר' יאשיה. אך אנו נביא ראיה מדברי ר' יונתן דס"ל דליכא מ"ע שיגדל פרע. ואעפ"כ אסור הנזיר מלגלח במספרים כלל כמו שהוכחנו למעלה מדסותר שלשים יום אף לרבי יאשיה. וא"כ מ"ט לא נאמר גם בפאות הזקן כן:

קיצור. והנה לר' יאשיה יש לכאורה טעם טוב לחלק בין שער נזיר לפאות הזקן דבשער נזיר הטעם דאסור לגלח כלל הוא משום שיש ע"ז מ"ע והוא קדוש יהיה גדל פרע. משא"כ בפאות הזקן. אבל לר' יונתן מוקי הקרא קדוש יהיה גדל פרע לענין שלא יגלח בתער בגמ' (דל"ט ע"ב) וא"כ ליכא בנזיר מ"ע שיגדל השער ואעפ"כ אסור לגלח כלל וכלל וא"כ מ"ט לא נאמר גם בפאות הזקן כן: