ט

אך לכאורה יש לדקדק לפמ"ש הנ"י פ"ג דמכות בשם רב שרירא גאון ועתה אינו עדי הנשים בלבד כו' ע"ש. א"כ אף שמתנאה בזה כיון שנהגו כן כל האנשים אין בזה משום לא ילבש גבר כו' דבעינן דוקא עדי שהנשים לבד מתנאות בו. א"כ י"ל בגילוח הזקן לא שייך לא ילבש גבר כו' כיון דליכא עדוי זה בנשים שהאשה אין לה זקן. אך זה אינו דא"כ במלקט לבנות מתוך שחורות מזקנו מדוע יתחייב וכש"כ בצובע זקנו הא עידוי זה ליכא בנשים כלל שהנשים אין להם זקן. ורש"י פי' במכות (ד"כ ע"ב) במלקט לבנות כו' שמתנאה עצמו בנוי אשה וצ"ע איך דומה לנוי אשה הא האשה אין לה שער כלל מגולה שתצטרך ללקט לבנות מתוך שחורות. ולומר דכל נוי שמתנאה א"ע חשוב לא ילבש גבר זה א"א דא"כ יהיה חייב כשלובש מלבוש יפה מאד. והב"ח הביא הספרי פ' כי תצא וכי מה בא הכתוב ללמדנו שלא תלבש אשה כלים לבנים ואיש לא ילבש בגדי צבעונים ת"ל תועבה דבר הבא לידי תועבה כו'. אלא דבאמת זהו דעת ת"ק דפרק שני נזירים (דנ"ט ע"א) ע"ש. ולכן אין משם ראיה א"ו בעינן נוי אשה כמ"ש שמלת אשה. ונראה דהענין לפי שהאשה אין לה שער בזקנה ע"כ אף אם היא זקנה אם היא נאה נראית כבחורה כי שער ראשה מכוסה ולכן המלקט לבנות בכדי שיהא נראה בחור ה"ז חשוב נוי אשה ממש. אף שבה אין שייך הפרט הזה דמלקט לבנות כו'. מיהו זה אינו דהא איתא פרק המדיר (דע"ב ב') דבחצר אין איסור לאשה לילך ראשה פרועה. וכ"כ התוס' שם ובהג"א שם בשם מהרי"ח וכ"כ הר"ן שם ובשט"מ שם וע' באה"ע סי' כ"א סעי' ב' ובא"ח סי' ע"ה במ"א שם ססק"ד. וא"כ שייך באשה מלקט לבנות מתוך שחורות משער ראשה לכן לפירש"י דמלקט לבנות הוי מתנאה בנוי אשה ממש. מיהו י"ל דהא העברת שער שייך ג"כ באשה והוא שער בית השחי ובית הערוה לכן אע"ג דהעברת שער הזקן אינו שייך באשה כיון דעכ"פ העברת שיער הוא מתיקוני אשה א"כ כמ"כ העברת שער הזקן חשוב נוי אשה שהרי עי"ז נראה בחור. תדע דהא מלקט לבנות מתוך שחורות לא שייך באשה בזקן כ"א בשער ראשה ואעפ"כ באיש חייב ע"ז גם בשער זקנו. וחשוב נוי אשה אע"פ שהפרט הזה לא נמצא באשה. א"כ כמ"כ בהעברת שער הזקן כיון דהוא בעצם ענין שעי"ז נראה בחור א"כ חשוב נוי אשה אף שהפרט הזה אינו באשה כיון דענין העברת שער הוא מתיקוני אשה בשער בית השחי ובית הערוה והעברה זו הוא נוי לאשה כדאיתא בסנהדרין (פ"ב דכ"א סע"א) ויצא לך שם בגוים ביפיך ביחזקאל סי' י"ו ד' שאין להם לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה. ובחי' הר"ן שם הקשה. וא"ת א"כ נערה יוצא בסימנים היכי משכחת לה איכא למימר ששערות מועטין היו להם ולא היו במקום שיוכלו להזיק כו'. וע' פ"ק דגיטין (ד"ז סע"ב) בתוס' ד"ה נימא ובפירש"י ד"ה נימא ודרכן היה להסיר את השער א"כ ודאי גם כשיש להם שם שער ומסירין את השער זהו נוי ויופי להם דהא נקרא ביפיך אלמא זה יופי וכן איתא פ"ק דמ"ק (ד"ט ע"ב) גבי ועושה אשה תכשיטיה מעברת סרק על פניה שלמטה כדי להעביר שער שלמטה ולא כהב"ח סי' קפ"ב ס"ה שכתב אבל הסרת שער בית השחי ובית הערוה אינו לנוי אלא להסיר הלכלוך והמיאוס כו'. ועוד כיון עכ"פ מנוי האשה הוא מה שהיא מתנאה להתראות בחורה ולא זקינה דהיינו מה שמלקטת לבנות מתוך שחורות א"כ כל ענין שהאיש מתנאה להיות נראה בחור ולא זקן כגון שמלקט לבנות מתוך שחורות אף בזקנו וכ"ש כשמגלח הלבנות והשחורות שנראה בחור ה"ז מתנאה בנוי אשה וכן אף אם כל שער זקנו שחור עכ"ז כשמגלחו נראה בחור יותר וזהו מנוי האשה ממש. וראיה לזה מצאתי בב"י סס"י קפ"א (בד"ה וכתב א"א הרא"ש ז"ל) בשם הר"ר יונה באגרת התשובה וז"ל אמנם תחת הגרון אינו אסור מן התורה לפי שאין שם פיאה. אבל אסרו חכמים להעביר שער בתער בכ"מ בגוף ואפילו על זרועותיו לפי שדומה לתיקון הנשים אבל מותר להעביר במספרים עכ"ל. הרי ס"ל בהדיא דאף תחת הגרון שאין שם איסור כלל משום פיאות הזקן עכ"ז שייך בו האיסור דלא ילבש גבר דדומה לתיקון הנשים אלא דמשמע מיניה דמדמה זה לשאר אברים ולא לבית השחי ובית הערוה מדכתב ואפילו על זרועותיו כו' משמע דלהא דומה. ועוד דמסתמא ס"ל כהרי"ף וסיעתו דבבית השחי ובבית הערוה אפילו במספרים אסור רק בשאר אברים מותר במספרים שכ"ד רוב הפוסקים וגם הרשב"א בתשו' סי' ק"ו מחמיר יותר. ולכן כיון שכ' אבל מותר להעבירו במספרים משמע שדומה לשאר אברים. ולכאורה זה סותר למ"ש דבהזקן אף היכא דליכא שום איסור פיאות הזקן מ"מ לא גרע מבית השחי ובית הערוה ויש לתרץ דתחת הגרון שאני שאין השערות ניכרין כ"כ. ועוד דכשאין מגלח זקנו רק תחת הגרון אין בזה נוי כ"כ ואין נראה כבחור עי"ז כיון שכל פיאות זקנו מלאים שערות אבל בהעברת השיער מכל הזקן לא גרע ממלקט לבנות כו' והו"ל ודאי כדין מעביר שער בית השחי ובית הערוה. וגם י"ל דחמור מיניה לדעת הרמב"ם מפני שהוא מידי דמינכר בגילוי גמור. ודברי הט"ז סי' קפ"ב סק"א תמוהים לענ"ד. ונחזור לענינינו כיון דבפיאות הזקן י"ל שיש ג"כ אותו האיסור דבשער בית השחי ובית הערוה ונוסף ע"ז לאו דפיאות הזקן א"כ נראה שגם רב אינו חולק על ר' יוחנן רק בבית השחי ובית הערוה דשם הוא דמתיר במספרים. אבל בפיאות הזקן ודאי גם רב לא יקיל יותר מכפי דס"ל ר' יוחנן בשער בית השחי ובית הערוה ואף אם היינו אומרים דבהעברת שער הזקן אין נוי רק כמו בשאר אברים מ"מ מצד לאו דבפיאות הזקן ראוי לאסור ג"כ במספרים כמו שאסרו בבית השחי ובבית הערוה אף דעיקר האיסור שם הוא בתער ולא כהיש"ש והק"נ פי"ב דיבמות דס"ל שלפי האיכא דאמרי לוקה מדאורייתא אף במספרים כעין תער דהא בתוס' לא משמע כן ממ"ש דלכל הפחות אסור במספרים מד"ס. ועוד כיון דרב מתיר זה לכתחלה במספרים כעין תער והקשו עליו בגמ' מברייתא דלוקה ומחלק בין תער למספרים כעין תער שי"ל הפי' דבתער לוקה מדאורייתא ואעפ"כ במספרים כעין תער שרי לרב א"כ נהי דר' יוחנן ור"ח אסרי גם במספרים מ"מ י"ל דהיינו מד"ס ואין לנו לעשות פלוגתא רחוקה בחנם מעצמינו לומר דלהאיכא דאמרי לוקה לר' יוחנן ע"ז מן התורה מה שמתיר רב לגמרי. א"ו גם להא"ד לא לקי מדאורייתא רק בתער ממש כמו דס"ל לרב ג"כ ברייתא זו דלוקה ממש וי"ל מדאורייתא אלא דבהא פליגי עליה דרב דס"ל לר' יוחנן שמד"ס אסרו במספרים בין כעין תער ואפילו שלא כעין תער כמו שהכריח הרשב"א בתשו' סי' ק"ו וז"ל ומדלחוך אסור כ"ש להקל במספרים שלא כעין תער ומההיא בעיא נמי כו' והא קא גדיל כו' א"ו פשיטא דבכל ענין אסור עכ"ל. הרי עשו סייג לאסור גם במספרים אף שלא כעין תער אע"ג דאיסור הל"ת בתער דוקא. א"כ ודאי גם בפיאות הזקן יש לומר כן ביותר מטעם הנ"ל. וגם כאן איכא הטעם לא להתדמות לעכומ"ז כמש"ל בשם המדרש וכמ"ש הרמב"ם רפי"ב ובאמת פסק הרב"י בש"ע לאסור בבית השחי מספרים כעין תער ולהתיר זה בזקן תמוה מאד ולא נמצא כלל בראשונים שמיקל בזקן יותר מבשחי דהמקילים בזקן מספרים כעין תער ודאי ס"ל כר"ת וסיעתו דמתיר בשחי מספרים כעין תער כמו שהביא הב"י רס"י קפ"ב וכמו שפסק כן בספר יראים להר"א ממיץ סי' צ"ו ומשמע מדבריו לכאורה סי' צ"ד דגם בזקן הדין כן. אבל עכ"ז לא הזכיר היתר בפירוש בזקן כלל כמו שהזכיר בשחי בסי' צ"ו. והאוסרים בשחי מספרים דהיינו הרי"ף והרמב"ם הם ס"ל שבזקן אסור במספרים וכמבואר בהדיא מלשון הרמב"ם פי"ב דגבי זקן כתב פטור ולא כתב מותר כמ"ש לעיל מיניה גבי פיאות הראש ואח"כ גבי שער הגוף כתב מותר ובאמצע בדין פיאות הזקן כתב אם גלח במספרים פטור משמע ודאי דאינו מותר כלל כנ"ל ואף הסמ"ג דהביא דעת ר"ת גבי שחי עכ"ז גבי זקן לא הזכיר שום לשון מותר כלל וע' סמ"ק סי' ל"ג וסי' ע' אסור בשחי כעין תער ואף שלא כעין תער החמיר וזהו כתשו' הרשב"א מ"מ גם בזקן לא הזכיר היתר כלל ע"ש סי' ע' ומסתמא ס"ל גם בזקן כמו בשחי ומ"ש הר"פ שם אבל במספרים מותר היינו תחת הגרון ומ"ש סי' ע"א ולא דמי לזקנו הכל קאי על איסור תורה דהיו לוקין עליו:

קיצור. ראיות שגם בגילוח הזקן שייך לא ילבש גבר: