ו

אכן דוחק הוא בפי' הסוגיא לומר דר' יוחנן ס"ל כרב דא"כ מהו דאמרינן אמרו ליה רבנן לר"ש בר אבא חזינא לר' יוחנן דלית ליה. והרי יכלו לומר דבמספרים כעין תער שקליניה דשרי לגמרי כן. וכ"מ ממ"ש בגמ' גבי שבקוהו דין מן חברייא הוא וכדלעיל. וצ"ל דיפרשו מן חברייא הוא שרק החברים נמנעים מזה ולא מדינא כעין שכתב הב"י בשם הר"ן. אלא דהר"ן מפרש דמיירי במקום שנהגו בענין שאין בו משום לא ילבש גבר כו' להכי רק החבירים מחמירים כן. והם מפרשים כן בכל מקום משום דמדינא קיי"ל כרב. ויותר נראה שאף לדבריהם שפסקו כרב עכ"ז יש לתפוס דר"י ור"ח אוסרים אלא דס"ל הלכה כרב משום דפשט הפסוק לא עשה רגליו משמע כן כנ"ל. או משום שי"ל דר' יוחנן אוסר בתער מד"ת ע"כ מחמיר גם במספרים כעין תער. משא"כ לרב י"ל דגם בתער אין איסור מד"ת ע"כ במספרים כעין תער שרי לגמרי כן נראה להעמיד דבריהם אף שהסמ"ג לא פי' כן דאל"כ אלא שנאמר דגם לר' יוחנן ור"ח שרי לגמרי הוא דוחק עצום בפי' הגמ' גם לגירסא שלנו ע"כ מוטב לומר דס"ל דהלכה כרב בזה אף דר' יוחנן ור' חייא פליגי. וכמ"ש התוס' דיבמות (דמ"ח) בהדיא ושמא לא קיבלה מר' חייא. והנה כל זה הוא אף לגירסא שבש"ס שלפנינו והוא גירסת רש"י ותוס' וס"י וסמ"ג. והוא ג"כ גירסת הערוך כמ"ש בסמ"ג לאוין סי' ס'. ומתוך זה יתבאר דמ"ש הטור וב"י רס"י קפ"ב בשם ר"ת אינו מוסכם אף לגירסא זו כי ר"ת פסק בפשיטות כרב נגד ר' יוחנן ואין כן דעת התוס' בנזיר. דהא ר' יוחנן גם ר' חייא נראה דפליגי עליה וכמש"ל באריכות דאסור גם במספרים וכבר כתבתי לעיל סעי' ד' דהרשב"א הכריח דאף שלא כעין תער אסור וכ"ד הסמ"ק. וכ"ש לפי גירסת בה"ג והרי"ף וסיעתם והביאוהו ג"כ התוס' בנזיר (דנ"ט א'). וז"ל הרי"ף פ"ג דמכות אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער (אם הכביד עליו שערו מיקל אותו בתער נ"י) מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה ה"ז לוקה (משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ומתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא) כי קאמר רב בשאר אברים. אבל בית השחי ובית הערוה לא אמר. ושאר אברים מי שרי (בתער) והא תניא העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים כי קאמר רב במספרים (וכתב הנ"י יש מפרשים בשאר אברים מותר במספרים וכדמפרש כעין תער. וכה"ג בבית השחי ובית הערוה אסור. ויש שגורסים אלא כי קאמר רב כו' וחזר בו מתירוץ ראשון ובכל מקום התיר במספרים אפילו כעין תער שמגלח סמוך לבשר ובתער ממש אף בשאר אברים אסור מד"ס. ובית השחי ובה"ע אסור מן התורה) וכי תניא ההיא בתער. והא רב בתער קאמר. אימא כעין תער. אמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן המעביר שער בית השחי ובית הערוה לוקה מאי לוקה מדרבנן. ההוא דאתחייב כו' מה להקל כו' מהו לחוך כו' וכבר כתבתי לעיל שמזה למד בתשו' הרשב"א סי' ק"ו דאפילו במספרים שלא כעין תער אסור בבית השחי ובית הערוה ובבה"ג שלנו גריס והאמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן כו' מזה מוכח כגירסא אלא כי קאמר רב כו' שלפ"ז בכ"מ התיר. ולכן פריך כו'. ומ"מ קשיא מהו הפירכא דלמא רחב"א אמר ר' יוחנן בתער דוקא קאמר. והנה בטור סי' קפ"ב וי"א דוקא בשאר הגוף מותר במספרים. אבל של בית השחי ושל בית הערוה אסור וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל כו' כתב הב"י הוא לפי גירסת בה"ג. וכבר מבואר ממש"ל שאפילו לגירסא דידן מבואר בתוס' (דנ"ח סע"ב ודף נ"ט ע"א) דלר' יוחנן אסור גם במספרים ובודאי דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. כ"ש שגם ר' חייא משמע דס"ל כן. וכ"פ בש"ג פ"ג דמכות דבבית השחי ובבית הערוה אסור גם במספרים. ומש"ע הרב"י אבל שלא כעין תער כו' כבר כתבתי שהכנה"ג הביא תשו' הרשב"א ח"א סי' ק"ו דס"ל אפילו שלא כעין תער והביא ראיות לזה וא' מהן ממ"ש בסמוך אסור לחככו בידו כו'. ועוד ראיות עצומות כמש"ל. גם ביש"ש ביבמות (פמ"ח סס"י י"ז) כ' וז"ל ומצאתי במגדול עוז וז"ל כתבו רבותינו משעמדנו על דעתינו לא העברנו ברזל על בשרינו אפילו במספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ עכ"ל. ולכן מ"ש בש"ע רס"י קפ"ב דבמספרים כעין תער אסור. והוא ממ"ש בב"י וז"ל סד"ה ומ"ש וי"א ומ"מ משמע שכל מספרים האמורים בענין זה כעין תער הם אבל שלא כעין תער אפילו בבית השחי ובית הערוה שרי דבכה"ג לא הוי תיקון אשה כלל וכ"נ מדברי הרא"ש וסמ"ג עכ"ל. והרב"י לא ראה תשו' הרשב"א שכ' ופסק להדיא הפך מזה בראיות ברורות ואילו שמיעא ליה הוה הדר ביה כדאמרינן כה"ג בכתובות פרק מציאות האשה (דס"ז) כש"כ שפשט הגמרא (דנ"ט ע"א) והתוס' שם משמע כן כדברי הרשב"א. וכמש"ל סעיף ב' וסעיף ד' וכ"מ דעת הרי"ף והרא"ש פ"ג דמכות והרמב"ם שאסרו במספרים ולא הזכירו היתר שלא כעין תער:

קיצור. כי אף לגירסא שלנו מה שפסקו התוס' ביבמות דשרי בית השחי במספרים כעין תער הוא דוחק ונגד פשט הסוגיא דר' יוחנן אוסר וכ"ד הסמ"ק. וכ"ש לפי גירסא דהרי"ף ובה"ג דגם רב אוסר במספרים וכ"ד הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ומ"ש הב"י דהיינו דוקא כעין תער זהו נגד פסק הרשב"א והסמ"ק וכן משמע הסוגיא דגמ' (דנ"ט ע"א) והרב"י לא ראה תשו' הרשב"א: