א

סימן צב

הנה הריב"ש בתשו' סי' י"ז נשאל על היהודים שהולכים בשיירא בגמלים כו' שהן צריכים לחלל שבת בפרהסיא כו' והשיב להתיר לצאת בשלשה ימים ראשונים מן השבוע כו'. שאז אם יהיה לו סכנה ויצטרך לחללו מפני פקוח נפש מותר הוא כו' ונשען בזה על פי' בעל המאור ספ"ק דשבת (דף י"ט) גבי אין מפליגין בספינה כו' ולדבר מצוה יוצאין אפילו בפחות משלשה ימים קודם השבת וכ"כ עוד שם סי' י"ח ובסי' ק"א כ' שהן צריכים לעשות תמיד בספינה לקשור הווילון ולהתירו ושאר מלאכות האסורות מן התורה אלא מפני הסכנה מותרין הם. ולפירושו אף כשהספינה של ישראל ומלחיה וחובליה כולם ישראלים והם בעצמם העושים המלאכה מותר כל שהוא שלשה ימים קודם לשבת כו' וה"ה להפריש במדברות כו' שהן עצמן עושין החלול כו'. ולדבר מצוה אפילו בע"ש בכל ענין הוא ואפילו כשישראל עצמו עושה החלול כו' עכ"ד. ותוכן סברתו צ"ל כיון שבשעה שעושה החלול שבת בהיתר הוא עושה משום פקוח נפש א"כ אף שמכניס א"ע בידים למדה זו שפורש למדברות כו' שרי כשמכניס א"ע בג"י הראשונים שבשבוע ולדבר מצוה אפילו בע"ש. וכן פסק בתשב"ץ חלק א' סי' כ"א וקשה ע"ז מהא דאיתא במנחות פ' התכלת (דמ"א א') טצדקי למיפטר נפשך מציצית ופי' רש"י תבקש תחבולות לפטור עצמך מציצית. ואמרינן ע"ז ענשיתו אעשה. בעידן ריתחא ענשינן וע' בהגמי"י סוף ה' ציצית פר"י דהיינו דוקא בימיהם שהיו רגילים במלבושים של ארבע כנפות אף בלא מצוה ולפיכך היו ראויין ליענש כו' עכ"פ לגבי לעבור על מצות ל"ת י"ל ודאי כשעושה טצדקי שיוכרח לעבור על מל"ת גדול עונו יותר מטצדקי למיפטר נפשך מעשה אף מבימיהם שהיו רגילים כו' ואיך יהיה שרי להכניס א"ע בזה. ואפשר לחלק דהתם שאני שעושה כן בלי דבר המכריחו אבל הכא שמוכרח לצאת למדברות לחיי נפשו לפרנסתו י"ל אין שייך כ"כ ע"ז טצדקי כו':

קיצור. סברת הריב"ש והתשב"ץ אף שמכניס א"ע בידים לדבר שאח"כ יהיה מותר לו לחלל שבת שרי. ושקשה ע"ז מטצדקי כו' ויש לחלק דהכא מוכרח לזה: