א

סימן פט

שאלה. מי שהי' חייב מעות לחבירו. ואח"כ פסק עמו חוב זה שיהי' עיסקא למחצית שכר. אי שרי:

תשובה. ממהרש"ל פ"ח דב"ק ס"ע הובא בש"ך י"ד סי' קע"ז ס"ק ט"ו ומ"א נ' דש"ד דדוקא ע"י אמירה לא נשתנה הא בכתיבה ש"ד. וצ"ע דמ"מ במה קונה המלוה את הסחורה ובח"ד שם כ' דלא מהני לשיקנה סחורה של הלוה ורז"ל סעי' מ"ג כ' להפך. וראייתו מדין מעמידין מלוה על פירות ביש לו וע' תוי"ט ר"פ א"נ הטעם. וצל"ע דהא שם להרשב"ם ורא"ש אסור לקבל מעות כמ"ש בסי' קע"ה וכ"פ רז"ל סעיף כ"ח.א"כ ה"ה הריוח. וצ"ל דשא"ה שגם הלוה נוטל חצי הריוח משא"כ התם. (וא"כ) [ואם] אין להלוה סחורה וקונה מאחר דעת הח"ד סק"ז דשרי מדין שליחות ואין כן דעת רז"ל סעי' מ"ג. וע' בל"י ס' ה' רבית ובלה"פ והסוחרים כו':