ב

ועיין מזה בהרא"ש סי' כ' והביאו הטור סי' קל"ז וז"ל ומיהו כתב א"א ז"ל אם הוא כלי שאינו מכניסו לקיום לא נאסר אא"כ עומד בו יינו של ישראל כ"ד שעות. אבל בדבר שמכניסו לקיום יראה מלשון רש"י שנאסר בו היין מיד עכ"ל (ע' בהרא"ש שם דכונתו דאם הכלי הוא שמכניסו לקיום אפילו נתן בו ישראל יין לפי שעה נאסר. ואם הכלי אינו מכניסו לקיום וישראל הכניס בו יין לקיום י"ל ג"כ נאסר אף שהוציאו אחר שעה. דכל שיש בו צד מכניסו לקיום נאסר מיד). והב"י בד"ה ומ"ש אבל בדבר שמכניסו לקיום. כ' וז"ל ומ"מ כ' הרא"ש שאין לשונו של רש"י מוכיח לפרש כן בדבריו דאם הכניס בהן יין לקיום נאסר לאלתר ולפיכך כתב רבינו יראה מלשון רש"י דיש צד לומר שסובר כן. אבל אינו מוכרח בדבריו עכ"ל הב"י:

קיצור. אם הכלי אינו מכניסו לקיום וגם הוא לא הכניס היין לקיום אינו נאסר היין אפילו בשתייה אא"כ עמד בו היין כ"ד שעות אז אסור בשתייה ומותר בהנאה ואם הכלי מכניסו לקיום אפילו לא הכניסו בו יינו אלא לפי שעה י"ל דנאסר מיד בשתייה ואינו מוכרח. ואפשר דה"ה אם הכלי אינו מכניסו לקיום רק זה האיש הכניס בו יינו לקיום: