א

סימן עט

(משנה דכ"ט ע"ב). נודות העובדי כוכבים ומזלות. (פירש"י נודות של עור עכ"ל. ובשופטים סי' ד' י"ט את נאוד החלב. פי' המ"צ שם כלי מה. ובש"א סי' י"ו כ' ויקח ישי חמור לחם ונאד יין. וביהושע סי' ט' ד' ונאדות יין בלים ומבוקעים כו'. משמע שהם של עור לכן שייך בו לשון בלה. ובתלים סי' קי"ט פ"ג כי הייתי כנאד בקיטור פירש"י כנאד של עור המתייבש בעשן. והמתורגמן כ' דתרגום נאד זיקא. ובתלים ת"י שם זרנוקא. והערוך בערך זק. השלישי. וז"ל בסוף גמרא דפרק ר' ישמעאל דמסכת עכומ"ז (דף ס' ע"א) זיקא בין מליא בין חסרא שריא. ובמשנה פ"ט דמקואות משנה ה'. ועל של זקקין אינו חוצץ פירוש נודות. והרע"ו במקוואות שם פי' זקקין נושאי נאדות של עור. וכן בערוך ערך זרנקא הביא הש"ס ס"פ חזקת (דף ס' סע"א) זרנקא אמר לכו פי' חמת עשוי מעור למלאות בה מים מן הבור וכן פירש"י שם). וקנקניהן (חרס). ויין של ישראל כנוס בהן (הכניס בהן יין לקיום) אסורין ואיסורן איסור הנאה. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה. והלכה כחכמים וכמ"ש הרמב"ם פי"א מהמ"א הט"ו נודות העובדי כוכבים ומזלות וקנקניהן שהכניסו בהן העכומ"ז יינן אסור ליתן לתוכן יין עד שיישנן י"ב חדש כו' ואם נתן לתוכן יין קודם שיטהר אותם ה"ז אסור בשתייה עכ"ל. וכ' המ"מ שם נודות כו' וחכמים אומרים כו' וידוע דהלכה כחכמים עכ"ל וכ"כ הלח"מ שם. וצריך להבין שיש חילוק בין פרש"י ובין הרמב"ם דרש"י פירש ויין של ישראל כנוס בהן שהכניס בהן יין לקיום. משמע הא אילו לא הכניסו לקיום אין הדין כן. והרמב"ם כתב ואם נתן לתוכן יין. ולא התנה שהכניסו לקיום משמע אע"פ שאינו לקיום הדין לחכמים דאסור בשתייה:

קיצור. דרש"י פי' שהכניס יין לקיום. והרמב"ם כ' אם נתן לתוכן יין: