א

סימן עז

מהו הדין ליין נסך מאחר שאינם עובדי כוכבים תשובה. בעבודת כוכבים (דף ס"ד ע"ב) דגר תושב אף שאינו עובד כוכבים ואפילו קיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבלות ושלא מל יינו אסור בשתייה והיינו משום חתנות כמ"ש בתוס' שם ד"ה אין מפקידין. שאין לאוסרו כי אם משום חתנות עכ"ל. רק בהנאה מותר משא"כ בעובד כוכבים דיינו אסור בהנאה משום לתא דיין שנתנסך לעכומ"ז עבב"י רס"י קכ"ג. אבל גר תושב אין שייך לאסור יינו משום יי"נ כיון שאינו עובד כומ"ז וע"כ יינו מותר בהנאה אבל עכ"ז אסור בשתייה משום חתנות שזה אסור כל שלא מל וטבל (כמבואר בתורה פ' וישלח) וכ"כ הרשב"א בתה"א בית חמישי סוף שער הראשון וז"ל ומ"מ כל שאסור משום חתנות אף הוא אסור שהרי בכלל חתנות הוא ולפיכך אף יינו אסור בשתייה עכ"ל. ועיין בש"ע י"ד סי' קכ"ד ס"ב. ובב"י שם ד"ה גר תושב:

ומ"ש הרמב"ם פי"ב מהא"ב דין ה' שהבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו היינו שאין בו דין קנאין פוגעין בו. אבל איסור גמור הוא שהרי היו מכין אותו כו'. ועוד שזה בבא עליה בלא חתנות רק בזנות דאקראי אבל דרך חתנות אסור ושוה כמו בשאר אומות שהרי הטעם כי יסיר לרבות כל המסירין. וראי' מע"ג פ"ד (דנ"ח ע"א) דאפי' מל רק שלא טבל חשוב נכרי הבא על בת ישראל. וע' טור רס"י י"ו מה שהשיג על הרמב"ם דפסק כר"ש. והנה גם לרבנן הרי מבואר ספ"ג דקדושין (דס"ח ע"ב) דלא תפסי בה קדושין מדכתיב ואח"כ תבא אליה ובעלתה. וגם ולדה כמותה ובודאי דגם בבת גר תושב הדין כן כמבואר מהא דע"ג פ"ד (דנ"ח ע"א) הנ"ל. וא"כ הנפקותא בין ר"ש לרבנן צ"ל לכאורה לענין מלקות דעל לאו לא תתחתן היה לוקה. משא"כ על ואח"כ תבא כו'. והעצ"א סי' ט"ז סק"ב כ' דלהטור אין איסור תורה כו' ע"ש. ואנ"ל מאחר דאין קדושין תופסים בה כלל א"כ ודאי זהו איסור תורה כו'. וגם ממ"ש בתורה פ' וישלח כנ"ל: