א

סימן עו

שאלה מהרה"ג ר' יצחק אייזיק הלוי מהאמי' חוהמ"ס תק"פ לפ"ק א' מבני הישוב בנסעו לעיר על יו"ט עזב את פרותיו לעבדו ולשפחתו הא"י שיחליבם בכלים הכשרים של ישראל (ועשה כן שהיה סובר שמותר לעשות כן) מה דין החלב ההיא או הגבינות שנעשה ממנה וגם דין הכלים:

תשובה. הגבינות והחמאה יש להתיר בדיעבד אף שלכתחלה אין היתר כלל להניח הפרות לחלוב בשביל ישראל הן מצד חלב שחלבו א"י כו' (דאע"ג דבמדינתנו אין מצוי כלל חלב טמא ומקילים בזה מאד פוסקים ראשונים ואחרונים מ"מ יש לחוש בודאי לדעת ר"ת שסומך הטעם משום ניקור. ואע"ג דהשתא אין נחשים מצויים וכמו שמקילים בגילוי בשא"ד מ"מ הדבר פשוט שיש לחוש בודאי למ"ש הפוסקים משום שיש כאן עוד טעמים. ואיכא למגזר אטו היכי דשכיחי נחשים. עב"י בשם סמ"ק. והוא הדין דמהאי טעמא נמי איכא למגזר אטו היכא דשכיחי חלב טמא וגם יש לחוש באמת גם לדידן שיחלבו דבר טמא למלאות המדה אשר תחסור). וגם שאסור להניח כלים כשרים בשביל החלב אצל הא"י ועוד טעמים אחרים נזכר בפוסקים דלא קפדי אמנקיותא בחלב וכו' באופן שאין ספק שלכתחי' אין שום היתר לעשות כן. אך מי שעשה כן באונס או בשוגג אמיתי ולא במזיד יש להתיר החמאה והגבינות שנעשו מן החלב ההוא (אך לא החלב כמו שהוא אם לא יעשו ממנו חמאה וגבינות) מחמת שהוא חמאה וגבינות של ישראל באמת אלא רק שהא"י עשאה א"כ לא היה בכלל גזירת חז"ל שגזרו ואסרו חלב וגבינות של עובדי כוכבים כמ"ש בפוסקים וכיון דגזר' אין כאן וטעם הגזרה אין כאן נמי לדידן אין לאסור בדיעבד אך מי שעשה כן במזיד אין להתירם לו כלל. ולאחרים יראה המורה אם אין לחוש לתקלה לעתיד לבא יש להתירן והכלי שהיה בהן החלב אם הא"י שהניחו בבית הישראל מבשל ואוכל בבית הישראל (ולא היה אז ימי העינוי שלהם) אזי הכלים אסורים אפי' דיעבד (ואעפ"כ החמאה והגבינות מותרים). אם לא שהיו הכלים [שבהן] החלב מרובים ובני הבית של הא"י מועטים שאז הכלים שהי' בהם החלב מותרים. והנשארים אם גם הם הרבה בכדי לבטל ברוב את הכלים הנכנסים בחשש תשמיש הא"י בדבר האיסור יהי' מותרים ג"כ וא"ל אסורים. אך כשהיה בימי העינוי (במקום שאין מצויין דגים טמאים בכפרים אך במקום שמצויים אין חילוק בין ימי העינוי) או כשאין הא"י אוכל ומבשל בבית הישראל יש להתיר גם כל הכלים. וטוב שלא להשתמש בהם עד לאחר מעל"ע ואף במקום שהכלים אסורים מה שנתבשל בהם מותר (דסתם כלי עכו"ם אינם ב"י). ולענין שאר כלים אם המפתח ביד ישראל די אפי' לכתחלה אם אין הא"י מבשל ואוכל בבית הישראל ואם הוא מבשל בבית ישראל המחמיר לעשות חותם תע"ב והמיקל לא הפסיד אם לא בסקאווערדס וסכינים יש לחוש קצת ולהטמינם גם בחדר הסגור לכתחלה ובדיעבד [חסר קצת] אם יש בבשר או בהשומן סי' או ט"ע להכירן ודאי מותר וא"ל יש לדקדק בדבר לפי הה"מ והענין שאז יש על מי לסמוך ולהתיר במפתח לבד. ויש עוד היתר לכלים להכניס חוט או משיחה באזני כלים או בסביבותיהם ולקשרם יחד בקשר משונה קצת. וכן מועיל קשר משונה אפי' לבשר ושומן שלא להצטרך אפילו לכתחלה אלא מפתח לבד:

הלכות יין נסך