ז

וכל זה בהשומן אבל בבשר האווזות נ' דמה שהוא חהר"ל אינו בטל דאף בספק טרפה פסקו כן רס"י ק"א בש"ך שם סק"ב ובט"ז סי' ק' סק"א. כש"כ כאן שהאריך ההמ"ץ דאין לתלות כלל בלאחר שחיטה. ומה נק' חהר"ל ומה לא נק' חהר"ל לא אכניס עצמי בזה כי ההמ"ץ יכריע בזה כמבואר בב"י ואחרונים סי' ק"א. והחתי' שאינן ר"ל ודאי בטלות ועש"ך סי' ק"י סק"ל ופמ"ג שם ובמשבצות שם סק"ה. ובכו"פ שהסכים להפר"ח כמו שכתבתי במ"א בזה הלשון כבש שנמצא טרפה ונתערבו ממנו חהר"ל בהרבה חתי' כשרות. וכמו כן נתערב ממנו חשאר"ל בהרבה חתי' כשרות שאינן ר"ל והדין נותן דתערובות א' אסורה והב' מותרת אך ה"ז תרתי דסתרי כיון ששני התערובות הם מטרפה א' איך זה יהי' מותר וזה יהיה אסור. נ' דל"ח לזה וראי' ממ"ש בסי' ק"א ס"ז דהתם תערובת אחת היא שנאסרה ע"י חתי' א' ממש אעפ"כ כשנעשים א' מהתערובות חשאר"ל היא שריא וחברותיה הר"ל אסורין וכש"כ בשני תערובות שנתערבו בהן שתי חתיכות אף שבאין מטרפה א' דהדין כנ"ל. ואין לחלק כמ"ש הט"ז סי' ק"י סק"ה דהתם בסי' ק"א ס"ז לא שרינן אלא מכח ממ"נ כו' וזה שייך כשאין האיסור רק חתי' א' כו' שאז אפשר לומר שהאיסור נחתך כו'. שזה אינו דהממ"נ אינו כפשוטו ממש דאילו היה ברור לנו שזו שנחתך הוא האיסור איך הי' אפשר להתירה א"ו הא דמתירין אותה משום דאמרי' דהתירה היא ואיסורא ברובא איתי'. ומ"ש הפוסקים ל' ממ"נ כוונתם כיון דאילו נחתכו כולם היו מותרות עכשיו כשא' נחתכה היא מותרת. או י"ל הרא"ש שם סבר דע"י תערובות נהפך האיסור להיות היתר לכן א"ש הממ"נ. אבל הרי בש"ע סי' ק"ט ס"ב ס"ל דלא נהפך האיסור להיות היתר וא"כ אין כאן ממ"נ ממש. וז"ל תשו' הרשב"א ח"א סס"י שכ"ה דטעמא דמלתא משום דאותו שנפצע ממ"נ מותר כדאמרן שאם אתה אומר שלא זה הוא שנפל שם הרי הוא מותר ואפילו הי' אותו של איסור כל שאין אתה מכירו בבירור הרי הוא בטל עכ"ל. והפר"ח סי' ק"י ס"ק כ"ג דחה דברי הט"ז בשתי ידים וגם הכו"פ שם ס"ק י"ט הסכים להפר"ח:

קיצור. החתיכות שאר"ל מותרים ואין לחוש למ"ש הט"ז סי' ק"י סק"ה שכבר חלקו עליו הפר"ח והכו"פ:

ואע"פ שבתשו' פמ"א ח"א סי' ק"ה הובא בפתחי תשובה סי' ק"י סק"ח לא התיר הלשונות שנאכל אחד מהן מחמת הכתף כו' ע"ש. לא דמי דקולא דנאכל אחד מהם זהו קולא גדולה לספק האיסור בחתיכה זו נגד הרוב לכן לא התיר בכה"ג שנשאר מהאיסור. אבל נד"ז דדבר שאינו חשוב חד בתרי בטיל זהו דין פשוט אין להחמיר עליהם מחמת שיש חהר"ל. וע' בפ"ת סי' ק"י סק"ד מה שהביא מהפר"ח בק"א סי' ק"י ואיך הבכור שור נחלק עליו. ונ' בנד"ז אף להבכ"ש יש להקל דשאני התם דהוי מלתא דתמיהא משא"כ הכא: