י

ומ"מ אין להעמיד יסוד על סברא זו להתירם מה"ט לעכומ"ז וכן משמע בראב"ן בחולין סי' רס"ז וז"ל וכן תולעים הנמצאים בראש הבהמה אסורין דמעלמא אתו לה דרך חוטמה. וכן תולעים הנמצאים במעי הבהמה אסורין דאין ניתרין בשחיטת הבהמה והיו אבר מן החי והנמצאים בתוך דגים כגון באותן דגים קטנים הנקראים גוביונש מותר דלא בעו שחיטה ובהיתר גדלו עכ"ל. ונראה דהנמצאים בראש זהו פירושו לקוקיאיני שבגמרא וכדפירש"י דרך חוטמה. והנמצאים במעי היינו דרני. והרי פירש שהם אסורים משום אבר מן החי. מיהו י"ל להפך דמדאמר והיו אבר מן החי. ולא קאמר והם אבר מן החי. א"כ י"ל בחייהם היו אבר מן החי וכשמתו נפקע זה אעפ"כ אסורים משום דאין להם שחיטה המתרת וכנ"ל. ובבה"ג הביא ג"כ דין זה בה' דגים ששם ביאר דיני תולעים שם הביא דין דרני אסירי. ולא הביאו בהלכות אבר מן החי שכתב אח"כ משמע לכאורה דכשמתו נסתלק איסור אמ"ה ונשארו אסורים משום שקץ היינו שלא נשחטו. ובערוך ערך דרן דרנין שבראש הבהמה פי' תולעים שבראש הבהמה עכ"ל [ע"כ מצאנו]:

הלכות בשר בחלב