א

סימן סב

בפה עיר סקווירא נהר מים (רכי') [זכים] ונמצא לפעמים בהמים השאובים בדלי אחת או שתים אחר השקפה (ג') כמין תולעים או זבובים קטנים מאד משייטים אנה ואנה מלמטה למעלה בתוך המים הנ"ל אפילו אחר הסינון אפילו על מטלית עבה לא להועיל. (וחכם אחד דעתו להתיר אפילו בלא סינון להשתמש לכתחלה מטעם שנולד האיסור בתערובות ולא נוחה בזה דעתי השפל כי אפשר הם נולדים מהקרקע של הנהר או מאויר בא להמים וקשה להתיר מספק דרבנן שבריה לא בטלה כי הוא פסיק רישיה וכו' רק אפשר לדעתי הוא מזרע של דגים הנולדים קטנים מאד. ובנהר דפה לא נמצא אפילו פעם אחד דגים טמאים רק דגים טהורים קטנים וגדולים. ועוד אם אפשר לדון בזה אי אפשר ולא מתכוין כמבואר בהרמב"ם פרק י"ד ה' מ"א וש"ע י"ד קמ"ב לענין ע"ג ואם לחמם מקודם המים ואפילו אם לסנן הרבה מים הנצרכים לבית לכל דבר נקרא אי אפשר כמו שמבואר בתוספות פסחים (דף כ"ה ע"ב) ד"ה לא. דדבר שיש בו טרחא יתירה נק' לא אפשר וכו' ובפרט המים ליו"ט פסח אשר משתמשים בדוחק ג' מי בארות ולרוב נמצאים לחם חמוץ או תבואה חמוצים כמעט אין י"ט פסח שלא יהי' מכשולות הלב מחמוץ). ע"כ השאלה:

נראה הבריות ותולעים שנמצא בנהר ודאי אסורים לדברי הכל. דהא ס"פ א"ט מבואר דרק מים שבבורות שיחין ומערות שהם מכונסים ככלים התיר הכתוב התולעים שבהם וע' בש"ע סי' פ"ד ס"ב. ואף להיש מתירין בחריצין ונעיצין היינו כשאין נובעין משא"כ הנהר ודאי אסור התולעים והזבובים שבו. וא"כ י"ל להתנהג כמ"ש הבל"י סי' פ"ד סק"ה בענין חומץ שגם אחר הסינון נמצאים התולעים פסק לבשל החומץ תחלה ואח"כ לסנן החומץ דרך בגד עב וכמ"כ אפשר לסנן בלא בישול דרך בגד עב של גיוואנט עב דאז ודאי א"א שיצאו התולעים דרך הבגד. (ע"כ מצאנו):