ג

מיהו עדיין אפשר לומר כמו גבי אסא מצראה אע"ג דיש לו שם לווי כשר משום דעץ עבות אמר רחמנא מ"מ. ור"ל משום דלא כתיב בקרא הדס. מכשירין אף הדס שיש לו שם לווי וא"כ ה"נ לא כתיב קילפין בקרא דנימא דקליפות שיש להם שם לווי הם פסולים. דהא קשקשת כתיב ונימא קשקשת מכל מקום. כמו עץ עבות מכל מקום. ואע"ג דהתרגום פירש דקשקשת הוא קילפין הרי גבי עץ עבות תרגם ג"כ הדס. מיהו אפשר דזה אינו דהא אמרינן בפא"ט (דס"ב ע"ב) כופשני צוצייני כשרין לגבי מזבח. ופירש"י כופשני תורין בלשון ארמי. צוצייני על שם מקומן. ועיין בערוך ערך כבשן וערך צץ. ופריך מיתיבי אזוב ולא אזוב יון כו' ולא כל אזוב שיש לו שם לווי. והנה כופשני לא נזכר בפסוק רק תורים. רק אנו קורין לתורין כופשני. ואעפ"כ פוסל השם לווי דכופשני. ולא כמו בהדס דכיון דלא כתיב הדס בקרא רק עץ עבות אין פוסל שם לווי דהדס. והחילוק פשוט דכופשני ותורין דבר אחד הוא דמה שנקרא בלה"ק תורין נקרא בלשון ארמי כופשני. דוגמת מ"ש בטוש"ע אה"ע סי' י"ז גבי חיים בובאנט ע"ש. א"כ שם לווי דכופשני פוסל כמו שם לווי של תורים. משא"כ גבי הדס ועץ עבות לא שייך לומר כן שאין תיבת הדס פירושו של עץ עבות. ותדע שהתוס' בסוכה (דל"ג ע"א) ד"ה ואימא ה"נ. כתבו תימא מאי ס"ד למיפסליה משום שם לווי. מידי הדס כתיב בקרא הא אפילו הירדוף מכשרינן אי לאו משום דרכיה דרכי נועם עכ"ל עיין בגמרא שם (דל"ב ע"ב). ובחידושי הריטב"א שם כ' דכי קפדינן על שם לווי היינו היכא דאפקא רחמנא בשם פרטי כגון אזוב או מרור וכיוצא בהן. אבל הכא כל היכא דהוה עץ עבות או שהערבה ממין הגדל על הנחל בהכי סגי דלהכי אפקא רחמנא בשם כלל (נ"ל שצ"ל בשם כולל) עכ"ל. וז"ל הח"צ בתשו' סס"י קס"א ודקאמר עץ עבות אמר רחמנא מ"מ רצונו כיון דבקרא לא כתיב הדס שהוא שם העצם אלא עץ עבות שהוא שם התואר אין להקפיד על שם לווי שלו (ר"ל של הדס) כל שהוא עבות עכ"ל. וביאור דברי התוספות והריטב"א והח"צ היינו שהרי פירוש עבות הוא לשון קליעה כמו שתרגם יונתן פ' תרומה מעשה עבות עובד קליען וכן ענף עץ עבות פירש"י פ' אמור שענפיו קלועין כעבותות וכחבלים וזהו הדס שעשוי כמין קליעה. א"כ זה השם עבות אינו מיוחד להדס דוקא דגם שאר דברים העשויים כמין קליעה נקרא עבות כמו מעשה עבות הנ"ל. וכן גם בעצים מצינו בפירוש בפסוק עצים אחרים מלבד הדס שנקרא עבות וכמ"ש ביחזקאל סי' ו' י"ג ותחת כל אלה עבותה ופירש"י לשון עץ עבות שענפיו מרובין. הרי דגם אלה שהוא שם אילן סרק ולא הדס נקרא עבות כשענפיו מרובים. וכן עוד סי' י"ט י"א בין עבתים פירש"י אילנות שענפיהם מרובים וכן בסי' ל"א ע"ש ובמיכה סי' ז' ג' ע"פ ויעבתוה פירש"י קליעה כו' שהעבות משולשת היא כו' וגם מ"ש ביחזקאל סי' כ' כ"ח ותחת כל עץ עבות ודאי אין הכוונה תחת עץ הדס לבד כ"א גם לשארי עצים שהם עץ עבות כמו הירדוף דהא התם הם הפך דרכי נועם ואמת ושלום. וראויים להיות תחת הירדוף שהוא סם המות. וגם לשון כל עץ עבות משמע כמה מיני עץ עבות. רק דעץ עבות דגבי לולב בא הפירוש מקובל מפי מרבע"ה דהיינו הדס ועיין מזה בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות במסכת ברכות. וכיון דהכי הוא דלשון עץ עבות אינו שם העצם כלל להדס. דהא עץ עבות כולל ג"כ שארי עצים שהם עבותים כלשון וכל עץ עבות שביחזקאל. נהי דבכאן גבי לולב הפירוש והמכוון להדס לבד בדוקא מ"מ עכ"פ בהדס גופא אין שייך לפסול הדס שיש לו שם לווי. דאין שם לווי דהדס חשוב שם לווי כלל לעץ עבות. שהרי אפילו מין עץ אחר שאינו הדס נקרא עץ עבות סתם בלי שם לווי. וכ"ש דהדס שיש לו שם לווי נקרא עץ עבות סתם. ולכן כיון דבהדס שיש לו שם לווי יש דרכיה דרכי נועם והאמת והשלום אהבו כמו בהדס שאין לו שם לווי. מהכ"ת יהי' פסול. וגם הפירוש המקובל ממרבע"ה דענף עץ עבות דגבי לולב היינו הדס מסתמא מקובל גם על הדס שיש לו שם לווי. דהא סתם בתורה וענף עץ עבות. ולא כ' ענף הדס דמשמע ודאי אפילו הדס שיש לו שם לווי והפירוש המקובל דהיינו הדס בדוקא זהו למעוטי שאר מיני עץ עבות כו'. משא"כ גבי כופשני דצוצייני. דכתיב תורים ופירושם בלשון ארמי כופשני. א"כ כופשני הוא שם העצם של תורים. א"כ שם לווי דכופשני זהו אינן תורים סתם כ"א תורים צוצייני. וכ"ז מבואר בתשו' ח"צ סי' קס"א הנ"ל רק שהוספתי ביאור מהפסוקים. והנה רבא בגמ' פא"ט (דס"ב ע"ב) תירץ. הני כופשני צוצייני באתרייהו סתמא קרי להו. והיינו דנקראו כופשני צוצייני על שם מקומן כדפירש"י וכיון דבאתרייהו סתמא קרי להו אין זה שם לווי. ולפ"ז צ"ל גבי אזוב יון ואזוב רומי דגם באתרייהו קרי להו כן ע"כ חשוב שם לווי. ובערוך ערך צץ פי' הני כובשני דצוצייני עיין בערך כבשן פירוש למה קורין אותן צוצייני שיש להם ציצית בראשיהן כמ"ש ויקחני בציצית ראשי עכ"ל. וצ"ע דא"כ מדוע אין זה שם לווי:

קיצור. שאין לומר כמו בעץ עבות כשר הדס שיש לו שם לווי כן בקשקשת כשר קילפין שיש להם שם לווי. דהא י"ל כמו גבי תורים פסול כופשני צוצייני להקס"ד דצוצייני הוא שם לווי. אע"ג דכופשין לא נזכר בפסוק כמו קילפין אלא משום דזהו שם העצם של תורים בלשון אחר. משא"כ הדס אין הוא שם העצם של עץ עבות דהא גם עצים אחרים נק' עץ עבות. ע"כ אף שעץ עבות דכאן המכוון הדס מ"מ אין שום סברא לפסול שם לווי דהדס דאינו חשוב שם לווי כלל לגבי עץ עבות. אלא הוא הוא עץ עבות ממש בלי שום שם לווי: