א

סימן סא

גמרא ספא"ט לויתן דג טהור הוא כו'. וחקירה נדון דג שאטריא שיש בו חדודין ובליטות אם כשנקלפים נידונין קשקשין או לא:

בגמרא ס"פ א"ט לויתן דג טהור הוא שנאמר גאוה אפיקי מגנים כו' אלו קשקשים שבו. תחתיו חדודי חרש אלו סנפירין. ופירש"י שחדודין ומחתכין כחרשין. ובערוך ערך חד (השני) הביא המשנה פ"ב דכלים משנה ה' כסוי האלפס בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד טהור. פי' שיוצא מן הכלי כמין קנה שיצאו ממנו המים ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר תחתיו חדודי חרס עכ"ל. נשמע דבר שהוא חדוד כמו קנה זהו ענין סנפירין. משא"כ הקשקשים. וא"כ בדג הנקרא שאטריא. שיש בו חידודין ובליטות שהן חדין כמחט ממש. והוא כן מלא חידודין ובליטות הנ"ל בכל גופו והן נקלפין. רק מן השורה שעל גביו לא יכולנו לקלוף בשום אופן אך נראה לעין שהן קשקשין. כ"כ רב אחד. אפ"ל שאין זה קשקשים שבתורה כיון שהן חדין כמחט. והרי בברייתא מבואר דרק הסנפירין הן חדין ולא הקשקשין. ואי איתא דגם חידודין אלו נקראו קשקשת כיון שנקלפין א"כ מצינו ג"כ קשקשים שהם חדודי חרס וא"כ מנלן דחדודי חרש הם סנפירין:

קיצור. (קצת ראיה דקשקשים שהם בולטים כמין קנה וחדים כמחט אינן קשקשת שבתורה):

ובהרמב"ן בפירוש החומש פ' שמיני כתב ג"כ דקשקשין הם הקליפין העגולין שגלדן דומה לצפורן כו' עד כקליפי עור הדג כו' עכ"ל. ובגמרא ספא"ט (דס"ו ע"ב) ובנדה פרק בא סימן (דנ"א ע"ב) אמרינן והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת מנלן דקשקשת לבושא הוא דכתיב ושריון קשקשים הוא לבוש. וכן פירש"י שם במשנה כל שיש לו קשקשת לבושים של דג. ובפסוק בש"א סי' י"ז ה' ע"פ ושריון קשקשים הוא לבוש ות"י ושריון גלבין הוא לבוש וכתב הרד"ק והוא קילפין שתרגם קשקשת ובדברי רז"ל לובשי שריון קליפה בסנהדרין פרק חלק (דצ"ה ע"ב) הובא בערוך ערך קלף (הראשון). ופ"ק דב"ב (ד"ט ע"ב) מה שריון זה כל קליפה וקליפה. ורש"י פי' ושריון קשקשים מין קשקשת דגים. ובמקראות גדולות בשם פירוש רבינו ישעי' ושריון קשקשים כמו קשקש שהיא סגורה על הדג ואין ריוח בין קשקשת לקשקשת כך היה עשוי שריונו שלא היה עשוי נקבים נקבים שיוכל להכנס החץ בתוך הנקב אלא קליפת ברזל היתה נופלת בין טבעת לטבעת לסתום הנקבים עכ"ל. והנה תרגום של סנפיר הוא ציצין. ודקשקשת הוא קילפין דהיינו קליפות וכ"כ בגמרא פרק אין מעמידין קילפי וכ"כ בה"ג והרי"ף. והשתא י"ל דלא נקרא קילפין רק כשהן קליפות ממש כמו הקשקשים שבכל דג. כי קילפין. דוגמת קליפי אגוזים קליפי רמונים עי' פ"ז דשביעית מ"ג ופ"ק דערלה מ"ח. וכן ענין קלף עיין בהר"ן פ"ח דשבת גבי ומהו קלף כו' שקולפין את העור מהבשר. וברש"י בתהלים סי' כ"ט ע"פ ויחשוף יערות. יקלף עצי היער. ובערוך ערך קלף הביא אני חשפתי את עשו ירמיה סי' מ"ט יו"ד קלפית בצליא כו'. וכל זה מורה על קליפות פשוטות לא דוגמת מחטין חדודין שבשאטריא אע"פ שהן נקלפות אין זה דומה כלל לענין קליפין הנזכרים שאינם עד"ז כלל:

קיצור. קשקשת לבושא הוא והתרגום קילפין וי"ל כמו קליפי אגוזים וכמו קלף. וכן קליפי השריון. משא"כ מחטין וחידודין אלו אף שנקלפים י"ל אין זה נקרא סתם קילפין: