ג

וכ"ז להלכה. אבל למעשה פסק הרשב"א בחידושיו ובתה"א והרא"ש כרש"י וז"ל ומ"מ מתוך שרבו בזה הסברות אין לסמוך בעוף הבא לפנינו בלא ארבעה סימני טהרה לאוכלו אלא במסורת. וכ"כ רש"י ז"ל כו' עכ"ל. הרי בעי מסורת או ארבעה סימני טהרה דהיינו שיהיה ידוע בבירור גם הסימן הרביעי שאינו בגופו והוא מה שאינו דורס אבל על שלשה הסימנים שבגופו לבד אין לסמוך ולומר שבודאי גם אינו דורס. וזהו שלא כדעת ר"ת ושלא כדעת רמב"י. וגם לא כמ"ש התוס' דקורקבנו נקלף או זפק הוי סימן החדש אלא כמ"ש רש"י דחיישינן דאינו דורס הוא סימן החדש. וכן מסיק הרא"ש בפא"ט סס"י נ"ט. ולפמ"ש הריב"ש סי' קצ"א גם הרמב"ם ס"ל כן משורת הדין הגמור שהרי כ' שדעת הרמב"ם שרוב שאר עופות טמאים יש להם שלשה סימנין בגופן אבל דורסין ומיעוטן אין להם כ"א סימן אחד של טהרה כו' עכ"ל יעו"ש. וא"כ לפ"ז י"ל שגם דעת ר"ח כן כמ"ש בהדיא התוספות דס"ב ע"ב משמו. אלא שהתוספות הכריחו דלסימן בעלמא כ"כ משום דפירשו דבריו דקורקבנו נקלף הוא סימן החדש. אבל להרמב"ם א"א לומר כן מאחר דס"ל שרוב שאר עופות טמאין יש להם שלשה סימנים בגופן כו'. א"כ קורקבנו נקלף אינו סימן חדש כלל. ואעפ"כ גבי עוף הבא בסימן אחד הביא קבלת ר"ח דהיינו דוקא קורקבנו נקלף. וע"כ אינו מטעם דהוא סימן החדש. א"כ גם לר"ח י"ל כן וא"כ א"צ כלל לומר דלסימן בעלמא כ' ר"ח שהי"ט עופות טמאין יש להם א"י וזפק וקורקבנו נקלף אלא דלקושטא דמלתא כ"כ משום דס"ל כרש"י והרמב"ם. וכן מסיק התוי"ט בדברי חמודות פא"ט סס"ק ש"ך וז"ל ויצא לנו דאף להרמב"ם אפילו בא בשלשה סימנים שבגופו אין להכשיר כל שספק לנו אם הוא דורס עכ"ל. וכבר כתבתי שגם באגודה פסק כן וכ"מ בהגמי"י. וכן מסקנת רבינו ירוחם נט"ו אות כ"א וז"ל ויש שפסקו שאין לנו לאכול שום עוף שאין אנו בקיאין דשמא דורס ולפיכך אין לאכול אפי' יש בו כל השלשה סימנים בגופו אלא במסורת אבותינו שהוא טהור וכן עיקר דאפילו יש בו כל שלשה סימנים בגופו חיישינן שהוא מכ' עופות טמאים המנויים בתורה כו' עכ"ל. וכן פסק הטוש"ע סי' פ"ב ססע"י ב' ואע"פ שיש לו ג' סימנים אלו אין לאוכלו כו' ע"ש. וכ"כ בכנה"ג בהגהת הב"י אות י"א דלענין הלכה קיי"ל כרש"י וכ"כ באות כ"ו. ועיין ביש"ש פא"ט סי' קי"ג. נראה מדבריו שריב"ם עומד ג"כ בשטת רש"י אלא שהוא ז"ל דחה דבריהם ואנו אין לנו אלא דברי הש"ע גם הכה"ג אות ל"א כ' שהאחרונים חלקו על רש"ל שכבר נפסקה ההלכה כרש"י. ועיין בפרי תואר הקשה קושיות רבות על פי' הר"מ בר"י שמחמתו נטו הרשב"א ודעימי' מפרש"י והוא ז"ל הרבה להקשות על פירושו וסיים וז"ל ומסתברא דלא שבקינן גירסת הגאונים ואזלינן בתר שטה שלא נמצאת אלא בדברי רמב"י וכבר ידעת דדברי הגאונים דברי קבלה עכ"ל. גם הרז"ה בספר המאור הקשה על פי' רמב"י ולא קבל פירושו יעו"ש. וס"ל ג"כ כרש"י ור"ת דעשרים עופות טמאים יש להם ג' סימני (טומא') [טהרה] אלא דס"ל כשטת ר"ת ולא כשטת רש"י. והנה על שטת ר"ת הקשה היש"ש סי' קי"ג טובא דא"כ לפי דבריו שהג' סימנים אשר הם בעשרים עופות טמאים הנ"ל אחד מהם אינו דורס וזהו תימא שיהיו כולם אין דורסין וחכמי המשנה שאמרו כל עוף הדורס טמא לסימנא לא קאי אלא אמיעוטא דמיעוטא ועוד הרי נץ הכתוב בתורה דורס ואף א"ת שאין אנו יודעין מהו נץ הלא חכמי המשנה זכרוהו דרוסת הנץ ודרוסת הגס. ועוד רוב עופות הטמאין דורסין עכ"ל. ולכן הוא ז"ל פסק כשטת ר"מ בר"י וכבר נתבאר שהאחרונים הקשו טובא על שטת זו ג"כ. א"כ מחוורתא כשטת רש"י או כשטת הרמב"ם. והפרי תואר החזיק שטת רש"י בכל עוז. ועוד דהנה כל מה שהקשו על שטה רש"י זהו מהחוש שבדקו בעופות הטמאים וא"כ אף על פי' רמב"י יש סתירה לפמ"ש התוספות דס"ב סע"ב דעוף שקורין קוונא יש לו ב' סימני טהרה והוא כוס או ינשוף. א"כ זה נגד שטת רמב"י דס"ל דעשרים עופות טמאים אין להם רק סימן אחד דטהרה כו':

קיצור. וכ"ז להלכה אבל למעשה העלה הרשב"א כדעת רש"י שאין לסמוך על עוף הבא לפנינו בלא ארבעה סימני טהרה לאוכלו אלא במסורת. וגם לא כמ"ש התוס' דקורקבנו נקלף או זפק הוי סימן החדש. דבסימן החדש ועוד סימן אחד בין שהוא סימן בגופו בין שהוא מה שידוע ברור שאינו דורס יש להתיר אלא כמ"ש דחיישינן דאינו דורס הוא הסימן החדש ע"כ אין להתיר אלא כמ"ש בשם רש"י כנ"ל. גם לשטת הרמב"ם שהביא הריב"ש בתשו' סי' קצ"א והוא העיקר שעוף הבא לפנינו בשלשה סימנים שבגופו אין להכשיר כל שספק לנו אם הוא דורס. וכ"ה גם דעת ר"ח לפ"ד הרמב"ם. ולא כמו שנדחקו התוספות בשם ר"ח. וכ"מ דעת הגמי"י והאגודה וכ"כ רי"ו נט"ו אות כ"א וכ"פ הטוש"ע סי' פ"ב ססע"י ב'. ואע"פ שמהרש"ל ביש"ש פא"ט סי' קי"ג דוחה דעת רש"י מהלכה ופוסק כשטת הרמב"י הנה הכנה"ג כ' שהאחרונים חלקו על רש"ל וכבר נפסקה ההלכה כפרש"י. והפרי תואר הרבה להקשות על פי' הרמב"י. והחזיק שטת רש"י בכל עוז. גם הרז"ה בספר המאור הקשה על שטת הרמב"י. ועל שטת ר"ת הקשה היש"ש טובא: