ב

אך אם אחד משני הסימנים שבגופו הוא קורקבנו נקלף אז י"ל שגם לשטת ר"ת יש להתיר לפמ"ש התוספות דס"ב ע"ב ד"ה מאי ספיקייהו דקורקבנו נקלף הוא סימן החדש שאינו בי"ט עופות הטמאים. וכן פי' קבלת רבינו חננאל. ועפ"ז כתבו ויש להתיר כל עוף שקורקבנו נקלף וסימן אחר עמו כו' עכ"ל. והיינו ודאי אף אם סימן האחר הוא מה שאינו דורס. וכ"ש בקורקבנו נקלף וסימן אחר בגופו וסימן שלישי שאינו דורס כו' וזה אף לשטת ר"ת כן. אך אח"כ הקשו ע"ז מעוף שקורין קוונא כו' יעו"ש. ונטו לומר דזפק הוא סימן החדש. ומ"מ בפסקי תוספות סעיף ק"ע קע"א פסקו כן דעוף שקורקבנו נקלף ועוד סימן אחר טהור וכ"כ בסה"ת סי' כ"ו וז"ל ונראה למורי רבינו דעוף הבא לפנינו וקורקבנו נקלף ביד בלא דוחק וגם סימן אחר שעמו שטהור אע"פ שאינו מכיר שום עוף שבעולם דסימן רביעי שאין בי"ט עופות טמאים משמע (לשום) [לפום] פשטא דשמעתא דהיינו קורקבנו נקלף כו' עכ"ל. וכ"פ בסימני סה"ת שם. אך בהגמי"י פ"א מהמ"א אות מ"ם נראה שגם ר"י לא סמך ע"ז למעשה וכ"פ באגודה וז"ל ופר"י קבלה דקורקבנו נקלף ביד הוי סימן החדש לכן כל עוף דקורקבנו נקלף ועוד אחד מן הסימנים טהור מותר. אכן שאר גאונים אסרו לכן לא יאכל עוף אלא במסורת עכ"ל:

קיצור. אך אם משני הסימנים שבגופו הוא קורקבנו נקלף יש להתיר לשטת ר"ת אם ידוע שאינו דורס וגם כ' כמה פוסקים דבסימן שקורקבנו נקלף עם עוד סימן אחד בגופו יש להתיר דבודאי ג"כ אינו דורס וכ"ש כשידוע ברור שאינו דורס וסימן בגופו דקורקבנו נקלף הוא טהור. וסיים האגודה אכן שאר הגאונים אסרו לכן לא יאכל עוף אלא במסורת:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.