ו

אך לכאורה יש עוד טענה להקל אם הבהמה אע"פ שצולעת עכ"ז היא בריאה ושמינה ואינה מתנוונת והולכת. כ"א בריאה. וגם הולכת בטוב לרעות בשדות כשאר הבהמות רק שצולעת. א"כ נימא שיש ראיה שאינה טרפה. דהנה בגמרא פא"ט (דנ"ז סע"ב) רשב"ג אומר משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה. ובהר"ן שם ד"ה ולענין ולד שנולד מן הטרפה. דזיל בתר טעמא דטרפה משום מאי קא מיתסרא משום שאינה חיה וכשהיא מתנוונה והולכת מאותו חולי כו' עכ"ל. ואף דרבי אחא פסק שם הלכה טרפה יולדת ומשבחת. הא אנן קיי"ל דטרפה אינה יולדת. ואף שהפוסקים לא כתבו סימן זה דרשב"ג כלל. ועיין תה"ד סי' קס"א בענין במידי דמיטרפא בה לא משבחת משמע זהו סמך וטענה. ועיין בסוטה פ"ג משנה ה' מענין מתנוונה והולכת. ופי' הרע"ו נחלית והולכת. והרמב"ם בפי' המשנה שם כתב ומתנוונה שתחלה בחולי השחפת ונעשית כחושה עכ"ל. ורש"י פי' בפ"ק [דע"ג] (ד"ו ע"א) מתנוונה והולכת מכחשת והולכת ובערוך ערך מתנוונה. מתחלשת ומתכחשת מתדלדלת והולכת כו' בפרק החובל (דף פ"ה) אמדוהו והיה מתנוונה והולך עכ"ל. ובנד"ז נמי אם משבחת קצת שמתמעט הצליעה מה שצולעת ומתתקן קצת י"ל זהו חזקה שהיא אינה טרפה. אף שאין לסמוך ע"ז לגמרי כמו בענין יולדת דסמכינן ע"ז לגמרי וא"כ י"ל דאיכא תרתי חזקה שאינה טרפה. האחד כמו סתם בהמות כשרות וכ"ש החלב שודאי הוא בחזקת היתר. ואע"ג דנשמטה יריכה קצת עדיין י"ל שלא איפסיק ניביה וכ"ש שלא איעכול ניביה. הב' מצד שאינה מתנוונה כלל כ"א אדרבה הולכת בטוב אע"פ שצולעת זהו חזקה שאינה טרפה. וא"כ ה"ל תרתי חזקה ואיתא בעירובין פרק בכל מערבין (דל"ו ע"א). רבא אמר התם תרי חזקה לקולא הכא חדא חזקה. ור"ל דאפילו בספיקא דתרי ותרי דלא מוקמינן אחזקה עכ"ז כשיש תרי חזקה מעמידין אחזקה יעו"ש. ועיין בתשו' הריב"ש סי' שע"ט ס"ל תרי חזקה עומדים נגד רובא לעשותו ספק שקול וז"ל ואע"ג דרובא וחזקה רובא עדיף הכא איכא תרי חזקה חזקת האיש שהוא קיים וחזקת האשה שהיא אשת איש עכ"ל. והנ"ב חאה"ע סי' מ"ג השיג עליו בתרתי חדא דרובא עדיף גם מתרי חזקה. הב' דשם נחשב הכל חזקה אחת דהא חזקת אשת איש נמשך מחזקת חיים. וא"כ הכל ענין אחד ועיין מזה בתשו' בית אפרים חאה"ע סי' למ"ד. ובנד"ז לא שייך ההשגה השנייה דהא שני חזקות אלו הם שני ענינים ממש ואדרבה החזקה השנייה משום שאינה מתנוונה והולכת כ"א להפך זהו כמו חזקה הבאה מכח סברא. כמו חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו דעדיף משאר חזקה כמ"ש במהרי"ק שרש ע"ב באריכות. וגם שבנד"ז הוא רק ספק שקול לכל היותר. רק שיש ריעותא א"כ י"ל דמהני תרי חזקה להתיר החלב מחיים כיון שא"א לבדוק. ובזה הי' מתיישב המתניתן דבכורות פ"ו דנשמטה יריכו אינו טרפה די"ל דמיירי בכה"ג שהיא בריאה לגמרי ואינה מתנוונה והולכת כ"א משבחת והולכת:

קיצור. שי"ל אם הבהמה אינה הולכת ומכחשת כלל כ"א בריאה ושמינה. א"כ ה"ל עוד כמו חזקה שאינה טרפה. וה"ל כמו תרתי חזקה לקולא ומהני נגד ספק שקול אף שיש ריעותא. עירובין (ל"ו א') ובהריב"ש סי' שע"ט: