א

סימן נט

דין בהמה שצולעת מעט כמה חדשים אך בזולת זה היא בריאה ושמינה. וגם הולכת הרבה לרעות בשדות רק שצולעת בהליכתה. ולשוחטה יש הפסד. אם מותר לאכול החלב שלה:

משנה פא"ט (דף נ"ד ע"א) ואלו כשרות בבהמה. ובגמרא שם רבי יוחנן אמר אלו טרפות דוקא כו' הא דרב מתנא כשרה. ועיין רש"י רפא"ט (דמ"ב ב') ד"ה דשף מדוכתיה ובתוספות תחלת דף מ"ג ד"ה הנך. וי"ל דבאיעכול ניביה הוה טרפה לכ"ע כו' לכן נראה דעולא וההוא דלקמן סברי כמתניתין וכרבי יוחנן דאמר אלו טרפות דוקא ואתא אלו למעוטי דרב מתנא כו'. ונראה דלרבי יוחנן בחיי הבהמה לענין אכילת חלבה מותר לאכול חלבה אע"ג דא"א לבדוק אם איעכול ניביה. דהא אמר כשרה. ואם אין לאכול חלבה הוה לה דין ספק טרפה. אע"ג דמצינו כשרה וצריכה בדיקה. גבי דרסה וטרפה בכותל כו' אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה. במשנה דנ"ו ע"א. ובגמ' שם א"ר אלעזר בר אנטיגנוס משום ר' אלעזר בר ינאי. אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה. הנה מאחר דבמשנתנו שנינו כשרה אפ"ל דחיוב הבדיקה הוה מדרבנן דכה"ג אמר ר' אלעזר בר אנטיגנוס משום ר' אלעזר בר ינאי בפ"ק (ד"ט ע"א) גבי לא בדק הסימנים לאחר שחיטה דטרפה ואסורה באכילה. ולהתוספות שם ד"ה ואסורה היא מדרבנן והובא בשמ"ח סי' כ"ה ס"ב ובת"ש שם סס"ק גימ"ל. ובדברי אאזמ"ו הגאון ז"ל סי' כ"ה סק"ב. וכ' הת"ש שכן משמע קצת בחה"ר ד"ה מר סבר. א"כ גם כאן אפ"ל דר"א בן אנטיגנוס צריכה בדיקה מדרבנן קאמר. ואם לא בדק אסורה מדרבנן. ועיין בב"ק פרק הפרה (ד"נ סע"ב) אמר רב נחמן כו' ובתוס' שם אבל כששהתה מעל"ע אין להוכיח משם אי בעיא בדיקה והקשה עליהם בשט"מ שהרי בהדיא אמר בגמרא וצריכה בדיקה. ועיין בפנ"י שם ג"כ מזה. ועוד דהתם שפיר אמרו במשנה כשרה אע"ג דצריכה בדיקה לעכב. דמ"מ כיון ששחטה הרי אפשר לבדוק. משא"כ הכא דאמר ר' יוחנן דכשרה הרי מיירי אפילו מחייה וא"כ בבהמה העומדת לחלבה הרי א"א לבדוק אא"כ ישחטו אותה. א"כ אי איתא דחלבה אסור לא הל"ל כשרה. ואדרבה כיון דאסור לאכול חלבה וכדין ביעי ספק טרפה ה"ל ספק טרפה. ולא שייך ע"ז לשון כשרה:

קיצור. ממ"ש ר' יוחנן הא דרב מתנא כשרה. משמע עכ"פ בחייה חלבה מותר ולא כדין חלב וביצים של ספק טרפה. אע"ג דמצינו כשרה במשנה וגמרא (דנ"ו) שצריכה בדיקה לעכב התם תני כשרותה לאחר שחיטה והרי אפשר בבדיקה משא"כ הכא דתני סתם כשרה משמע אפילו מחיים. משמע דמותר לאכול חלבה בחייה: