א

סימן נד

בענין חלב פרה שנמצא בעת החליבה מעט דם מ"ש הנ"ש סי' כ'. ומי יוכל לשער כמה דם נתערב בחלב כו'. ור"ל שמא ליכא ס' זה אינו דאם רואים מראה חלב זה כשאר מראה חלב אחר של בהמה לבן בתכלית. א"כ ודאי ליכא בו א' מששים בדם. וגם יכולים להבחין ליתן דם במעט חלב א' מס' ודאי לא יהי' החלב לבן כן. ועוד דדם שנתערב בחלב א"צ ס' רק שלא יהי' בו נ"ט וא"כ יוכלו לטעום שאין בו טעם דם. ובתשובת חינוך בית יהודא סי' ל"ח אסר כשהחלב נוטה לאדמומית. ושם הוסיף [טעם] א' משום דאמרי' פ"ק דנדה (ד"ט ע"א) מי יתן טהור מטמא. והיינו חלב שנברא מהדם שנעכר ונעשה חלב ומסתחמא ה"ה בבהמה כך. וכיון דיש דם בחלב מוכח דעדיין לא לגמרי נשתנה הדם לחלב. ג"ז לא שייך רק כשאין החלב לבן לגמרי. והנה מ"ש ומסתחמא ה"ה בבהמה כן יפה כיון ותלמוד ערוך הוא פ"ק דבכורות (ד"ו ע"ב) חלב חדוש הוא כיון דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב כו' ושם מבואר בהדיא דרבנן לא ס"ל כן. וכן פ"ק דנדה שם מהו דתימא ר' יוסי תרתי אית לי' אך עכ"ז החוש מראה כדעת ר' מאיר דרוב המניקות כשפוסקי' מלינק חוזר עלי' הוסת ומזה יש ליתן סמך לדברי הנו"ב מה"ת חי"ד סי' ל"ה שהביא דבשבת פ' חבית (דקמ"ד א') בפירש"י ד"ה שדם מגפתו והתוס' שם סד"ה שלא לרצון ודקמ"ג סע"ב בד"ה לרצון ס"ל דרבנן דר"ע ס"ל דם נעכר ונעשה חלב וע' מזה בהר"ש סוף מסכת מכשירין [מ"מ] י"ל אחזוקי איסורא שעדיין לא נשתנה לא מחזקינן כמו גבי (ירוקים של האדימו) [אדומים שלא הוריקו] חולין פא"ט. [ע"כ מצאנו]:

הלכות מליחה