ב

והנה רש"י פי' דנ"ב ב' גבי בבהמה מן הזאב ולמעלה אבל מן הזאב ולמטה אין לו ארס חזק להמית בהמה אלא עופות וכ' מהרש"א וז"ל מדבריו אלו נראה דאף מגדיים וטלאים ממעט רב כל שהוא מזאב ולמטה כגון חתול כו' ע"ש. ויש לסייע לדבריו ממשנה מפורשת בפב"ת דמנחות (דק"ז סע"א) שבלשון בהמה הוי נמי גדי וטלה ובלשון בקר אין רק פר ועגל וכיון דרב אמר בבהמה מן הזאב ולמעלה. למעוטי חתול. משמע מכל מיני בהמה ממעט ליה. והקשה מהרש"א דלקמן אמר רב כהנא אמר רב דיש דרוסה לחתול בגדיים וטלאים וכ' ליישב בדוחק. אבל לפי פשוטו צ"ל דאמוראי נינהו ואליבא דרב. דלרב יהודה אמר רב ממעט חתול אפי' מגדיים וטלאים ולרב כהנא אמר רב אינו כן. אבל לפי' התוס' דלל"ק רב לא אתי למעוטי חתול כ"א להשמיענו דזאב בגסה נמי דריס הי' מקום לומר דלק"מ מרב כהנא אמר רב ארב יהודה אמר רב דאפ"ל דלל"ק באמת ריה"ו א' רב לא ממעט כלל חתול מגדיים וטלאים ומ"ש בבהמה מן הזאב ולמעלה היינו דכל מן הזאב ולמעלה שוה דמה ארי בגסה אף זאב בגסה. וא"כ זהו לכאורה ראי' לפי' התוס' שלא נצטרך לומר דאמוראי נינהו ואליבא דרב. וגם מזה יהי' ראי' ג"כ דהלכה כלישנא קמא ולא כלישנא בתרא למעוטי חתול. והיינו ג"כ משום דלל"ב דרב אתי למעוטי חתול מבהמה. א"כ משמע דכל מין בהמה ממעט לי' ואפי' מגדיים וטלאים. וזה נגד רב כהנא ורב חסדא. משא"כ לל"ק אין מחלוקת. אך התוס' עצמן פי' למעוטי חתול רק מאימרי רברבא ונדחקו לפרש כן בשביל להשוות רב יהודה עם רב כהנא ורב חסדא א"כ לפ"ז אין שום ראי' דהלכה כל"ק נגד ל"ב כיון דאף לל"ב לא ממעט חתול רק מאימרי רברבי. ואפ"ל דבאמת גם לל"ק אם באנו לדייק לשון בבהמה נשמע ג"כ דבשום בהמה לא דריס רק זאב אעכצ"ל דלאו דוקא הוא:

קיצור. לכאורה הנה יש ראי' לפי' התוס' דלל"ק לא ממעט רב חתול מהא דרב כהנא ומהא דרב חסדא לפי איכא דאמרי סע"ב. וא"כ יהיה זה ג"כ [ראי'] דהלכה כל"ק דלרב זאב בגסה נמי דריס. אך מהתוס' עצמו בד"ה אילימא למעוטי. מוכח דאין זה ראי' כלל: