ח

אך לכאורה מסוגי' דנדה (ט"ו ב') דא' ר' יוחנן אשה שיש לה וסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עלי' וא"צ לשאלה כלל והיינו משום ס"ס אימור לא ראתה ואת"ל ראתה אימור טבלה. הרי משמע דבס"ס א"צ לברר כלל אפילו ליכא טרחא. ורובא עדיף מס"ס לדעת כל הפוסקים זולת הרשב"א בתשו' סי' ת"א. הן אמת לפמ"ש התוס' שם (דט"ו ע"א) דר' יוחנן ס"ל וסתות דרבנן א"כ הוי ס"ס בדרבנן ואז הוא דא"צ בדיקה כלל. מיהו במשמרת הבית שער הוסתות דקע"ג פי' שי"ל דר' יוחנן בין למ"ד וסתות דאורייתא (דמ"מ הוה רק ספק דילמא חזאי) בין למ"ד וסתות דרבנן קאמר וגם התוס' י"ל שלא כ"כ אלא דאת"ל וסתות דאוריי' הוי כמו ודאי ראתה. ושוב ראיתי בפמ"ג בדיני ס"ס עמד על קושי' זו. והנכון דשאני התם דספק אימור טבלה הוי ספק הרגיל ולא דמי כלל לשאר ספק וכמ"ש התוס' שם דהוי ספק הרגיל דהיינו כמ"ש בכללי חזקה להפ"י שהדבר עומד לכך וסופו להעשות כן שכל אשה עומדת לטבול. ולכן בעי הש"ס לומר דספק כזה מוציא אפי' מידי ודאי וכמ"ש ג"כ התוס' בע"ז (דמ"א סע"א) באריכות דדוקא בספק כזה מיירי הש"ס. משא"כ בשאר ספק. וא"כ אין מכאן ראי' לשאר ספק. ומ"מ י"ל הא ודאי ספק הרגיל ג"כ לא עדיף מרובא. א"כ כמו כשיש ספק השקול ועוד ספק הרגיל א"צ שום בדיקה אפי' לשאול כמ"כ כשיש רובא לקולא ועוד לו ספק שקול א"צ לשום בדיקה. ומיהו י"ל דדוקא כשיש ג"כ חזקה המסייע להתם דומי' דהתם אשה בחזקת טהרה עומדת. ועפ"ז יש להעמיד דעת הבית אפרים חי"ד סי' ו' שפסק דבנדון שלו א"צ בדיקה כלל דהתם הי' רובא לקולא דהיינו שהריעותא נמצא רק במיעוט בהמות. ועוד הי' ספק שקול היינו שגם באותו מיעוט שיש ריעותא יש מהן כשרות ויש מהן טרפות ועוד ג"כ חזקת היתר דבהמה משנשחטה בחזקת היתר עומדת וה"ל כהא דר' יוחנן. מיהו את"ל דר' יוחנן דוקא משום דס"ל וסתות דרבנן פסק כן אין ראי' כ"כ לזה. דאע"ג דה"נ דאוריי' אין לחוש למיעוט כו' מ"מ הספק שקול אינו דומה לספק הרגיל ואם שמענו מהתם דספק הרגיל מוציא מידי ספק דרבנן (בלי צורך בדיקה) אין ראי' דספק שאינו רגיל יוציא אפי' ממיעוט המצוי בלי בדיקה כשיש לבדוק בקל. אבל את"ל דספק הרגיל מוציא אפי' מספק דאוריי' (בלי צורך בדיקה) יש ללמוד כהנ"ל דהא הרוב הוי כספק הרגיל ומהני שא"צ לבדוק בצירוף ספק שקול (דלמ"ד וסתות דאוריי' חמור כספק השקול ויותר כו'). מיהו י"ל דגם למ"ד וסתות דרבנן היינו משום דאשה בחזקת טהרה עומדת כמ"ש בס"ט סי' [ק"צ]. וא"כ אין לצרף החזקת טהרה רק ספק דרבנן וספק שני הרגיל. וה"נ בנד"ז שהמיעוט הוי חששא דרבנן לא חמיר מוסתות דרבנן וכשנוסף ע"ז שיש בהמיעוט מחצה כשרות וגם חזקת כשרות דמסייע לפלגא כשרות י"ל דעולה במקום ספק הרגיל דהתם וא"צ בדיקה כלל:

קיצור. בפ"ב דנדה (דט"ו ע"ב) משמע בס"ס א"צ לברר כלל ואף שי"ל דהתם משום שספק אחד הוי ספק הרגיל. מ"מ כש"כ דרובא מהני וא"כ יש לקיים תשו' ב"א הנ"ל: