ד

והנה מהמ"צ דק' קרימינצוק נשאלתי וז"ל ע"ד הפאקין הנמצאי' בדקי' של בהמה שי"א שאין צריך לבדוק רק שלשה פאקין ואם נמצאי' שכשרי' אינם צריכים לבדוק השאר וי"א כיון שאנו רואים הריעותא בדקין שנמצאים בהם פאקין צריכים לבדוק כל הפאקין עכ"ל שאילתם. ולענ"ד יש ללמוד דבר זה מתשו' הרשב"א סי' רע"ד הובא בב"י בי"ד סס"י פ"ד וז"ל עדשים ופולים וזיתים בלי ספק הרחש מצוי בהם במחובר ולפיכך אע"פ שבדקו קצתן אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומ"מ הוי מיעוט המצוי וכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא אפי' על בדיקת הרוב. והמשל לזה בדיקת הריאה שהוא מיעוט המצוי ואין סומכין המקצת על בדיקת המקצת ואפי' על בדיקת הרוב עכ"ל. והובא בש"ע שם סס"ח בהג"ה ובש"ך ס"ק כ"ח. ולכאורה ה"נ דומה דכיון דיש רבות פאקין בהדקין שלפנינו וצריכין לבודקן אין סומכין עד שיבדקו כולן. ולכאורה הוא כש"כ מדין הריאה דעדיין ליכא ריעותא לפנינו ועכ"ז אם לא בדק רק ג' אונות עד"מ אין סומכין בשני אונות הנשארים לומר ג"כ דלא הי' בהן סירכא. וכש"כ הכא דכל בועא הוי ריעותא שאין סומכין להקל עד שיבדקו כולן. ויש להקשות להא דפסק רמ"א בש"ע סס"י קפ"ח גבי מפלת קרטין שצריכין בדיקה אם יהי' נמוחו או לא דאם בדקה ג' פעמים כל מה שראתה ולא נמוחו שוב א"צ לבדוק מה שהיא רואה אח"כ כדרך זה שהרי הוחזקה שדברים אלו אינם דם רק באים ממכה שבגופה עכ"ל. הרי ע"י בדיקה ג"פ מחזיקין כן אלעולם. ומ"ש הכא דאין מחזיקין אפי' ע"י בדיקת ה' אונות על אונא א' הנשארת כגון וורדא. אך החילוק פשוט דהתם הרי בדקה בכל פעם כל מה שראתה והרי לא סמכה בקצת קרטין על בדיקת הרוב כ"א בדקה כולן דוקא בכל פעם מהג"פ. וא"כ פעם הרביעי מהכ"ת לא יוחזק ע"י הג"פ דהרי חזקה מלתא היא בכ"מ והיינו שמחזיקים דבר א' ע"י שנתחזק ג"פ הוא הדבר כמו נגיחות השור ווסתות. וכמ"כ ראי' של אשה דבר א' הן. דאע"ג דכל פעם שהיא רואה קרטין אף שהן שוין מ"מ לא עדיפי מאונות השוין דאין מחזיקין מזה לזה. אבל באמת התם החזקה היא על האשה והיא אשה אחת ממש. ועוד דהתם היינו שהיא הוחזקה עי"ז שיש לה מכה בתוך מעיה לכן ממילא טהורה בקרטין שהיא רואה אח"כ. וכ"כ החוות דעת שם סי' קפ"ח בבאורי' סק"ז. אבל שיוחזק אונא א' ע"י ג' אונות אחרות זה לא שמענו. שהרי אינן דבר אחד ממש ואין מחזיקין לזו מזו. ואע"ג דדומה קצת לאחיות מחזיקות בפ' הבא על יבמתו התם לחומרא וחשש סכנה. אבל לא להקל וכ"כ בס"ט סי' קפ"ח סק"ז בשם מהרא"י ורמ"א וז"ל ונראה מלשון הרמ"א דהא דמהני בדיקה ג"פ ולא נמוחו דוקא כשבדקה כל מה שראתה ולא נמוחו. אבל לא מהני בדיקה במקצת מה שראתה. וכן נראה מפסקי מהרא"י סי' מ"ז שכ' וז"ל ועוד דלא נראה כלל דתועיל (כ' הס"ט שכן צ"ל במהרא"י) אם לא נבדקו כולן עכ"ל. ואע"פ שהס"ט עצמו כ' שצ"ע כיון דמקצת לא נמוחו הרי נתברר שהוא ממכה ואמאי לא נתלה גם השאר דממכה אתי' מן הסתם כו'. הנה צ"ע הזה אינו שייך רק בנדון ההוא כיון דגם ע"י בדיקת המקצת מתברר שיש מכה בתוך מעיה. א"כ המכה תטהר השאר. אבל בבדיקת הריאה ובדיקת פירות מתולעים שאין בדיקת המקצת מברר רק על עצמו פשיטא שאין בדיקת המקצת מטהרת חברותיה כמ"ש בתשו' הרשב"א הנ"ל (ועיין כיוצא בחלוק זה בשבת פ' במה אשה (דס"א ע"ב) ברש"י סד"ה והא לענין חזקה דקמיע לשטת התוס' והרא"ש שם והטוש"ע סי' ש"א סעי' כ"ה וכל האחרונים שאף שקמיע זו ריפא ג"פ לא אתמחי כל שיש לתלות עדיין היינו כשכתבן אדם א' נעשי' הקמיע מומחה ע"י אדם זה. אבל אם יכתוב קמיע כזו ממש רופא אחר אינה מומחה משום דלא נתחזקה ע"י איש זה ג"כ אע"ג דאתחזקה קמיע זו ממש ג"פ מ"מ אין זו חזקה אדבר א' ממש. ועיין ט"ז שם ס"ק ט"ו דרש"י יש לו שטה אחרת. אך עכ"פ לשטת התוס' וטוש"ע י"ל כמו"כ ויותר מכן דאין בדיקת קצת אונות ופירות מטהרים השאר. וה"ה לפאקין דנ"ד. משא"כ נדון דקרטין דהוחזקה האשה כו' שיש לה מכה. ודומה למ"ש הרא"ש שם. הלכך נראה לפרש אתמחי גברא כו' לאותו לחש כו' ע"ש. וכך כ' רמ"א כאן מה שהיא רואה אח"כ כדרך זה כו' כנ"ל. ואפשר הכא א"צ דוקא כדרך זה מאחר שנתברר שיש לה מכה). ולכאורה יש להקשות מהא דאמרינן בפ' בתרא דעירובין (דצ"ז ע"א) הלוקח תפלין ממי שאינו מומחה בודק שתים של יד ואחת של ראש או שתים של ראש ואחת של יד. והובא בטוש"ע א"ח סס"י ל"ט. הרי דכיון שהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה. ואמאי בנד"ז ע"י בדיקת שלש פאקין לא נחזיק השאר כן. אך החילוק פשוט דהתם שהתפלין נעשי' בידי אדם כיון שעושה אותן בדעת ובכונת אדם ודאי בקל לו שיהיו כולן כשרין ושוין זל"ז. לכן ע"י ג' מחזיקין כן כולן. והיינו שהרי הוחזק זה האדם העושה תפלין שהוא מומחה לכתוב תפלין ואתמחי גברא. וכמו גבי קמיע דאתמחי גברא ע"י שלשה קמעים דאף לפי' התוס' דלא אתמחי רק למין לחש זה ולא ללחש אחר. הרי ה"נ ההמחאה הוא לענין תפלין לבד. אבל לענין הפאקין שנעשה בידי שמים ע"י טבע החולי אינה מכוונת שיהיו כולן שוין. וכן בגידול התולעי' והאונות. אדרבה ודאי אין כולן בשוה ממש. לכן אין ראי' כלל משלשה על הנותר. וכיוצא בזה חילקו התוס' בסוכה (ט"ו ב') בענין אפשר לצמצם בידי אדם ולא בידי שמים ר"ל בדבר שאין מקפידין לצמצם. עיין בסוגי' דבכורות (די"ז ע"ב). אחר זמן רב נדפס ספר פתחי תשו' על יו"ד וראיתי בשם תשו' הר הכרמל חי"ד סי' ח' דבכל בועות סגי בבדיקות שלשה מינייהו. ואף שלפמ"ש מתשו' הרשב"א שבב"י סי' פ"ד אינו כן. מ"מ לפי מה שיתבאר לקמן אות ח' שי"ל שבלא"ה אין הבדיקה חיובית כ"כ ע"כ יש לסמוך דסגי בבדיקת קצתן:

קיצור. בתשו' הרשב"א בב"י סי' פ"ד אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה. והחילוק בין זה למ"ש רמ"א בש"ע סי' קפ"ח דאם בדקה שלשה פעמים כו' הוחזקה כו'. התם בדקה בכל פעם הקרטין ועוד דהוחזקה האשה שיש לה מכה בתוך מעי'. משא"כ הכא. ומ"ש בפב"ת דערובין (צ"ז א') בודק שתים של יד ואחת של ראש. י"ל כיון שנעשו בידי אדם שאני. ובתשו' הר הכרמל פסק דסגי בבדיקת ג' בועות: