ג
רק שיש שינוי בין מ"ש מהר"מ בספר מח"ב שבצד ימין הטרפשא אינה מכוסה מן הכבד. ומדברי מהרי"ט נראה לא כן. אלא להפך דדוקא בצד ימין שם נקרא טרפש הכבד כי הכבד הוא מימין הבהמה כמ"ש במשנה פ"ד דמסכת תמיד. ודברי מהר"מ תמוהין. עכ"פ לדינא אין נפקותא דחלק הטרפשא שאינו בצד הכבד עם שהוא המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון לא מטריף בהכי. ותמיהני קצת ממ"ש מהרי"ט ודבר זה בידי מאת זובחי הזבח. הא מבואר הוא באריכות בהמזרחי פ' ויקרא על פרש"י גבי ואת היותרת על הכבד. ויקרא סי' ג' ד'. יעו"ש באריכות. וצ"ל משום שם אדרבה משמע שהכל נקרא טרפשא דכבדא. ע"כ ביאר בשם זובחי הזבח שמ"מ הם שמות מוחלקין כו'. (אחר זמן ראיתי שדברי המזרחי אינן כדברי מהרי"ט דז"ל עמ"ש רש"י היותרת הוא דופן המסך פי' המסך הוא קרום הלבן המבדיל בין אברי הנשימה לאברי המאכל ודופני של זה המסך המקיף לו סביב סביב הוא הבשר הדבק בצלעות סביב סביב והבשר ההוא נקרא בלשון חכמים חצר הכבד וטרפשא דכבדא ובלשון התורה יותרת הכבד עכ"ל). והנה מדברי המרדכי סי' תרל"א והג"א שכ' בהדיא דהטרפות הוא משום שסוף הכבד לינטל כולו יש ראיה נגד הב"ח שכתב שטעם הטרפות משום שאין הפסק בין אברי הנשימה כו'. אלא כמ"ש מהרי"ט וא"כ י"ל שאין הטרפות דוקא כ"א בניקב הטרפש שעל הכבד. מה גם לפמש"ל בשם ריא"ז דנתן טעם לדברי בה"ג משום שחצר הכבד הרי הוא כקנה הכבד. וכתבתי לעיל שי"ל שהדמיון משום שאמרו במקום שהיא חיה. א"כ גם לפ"ז דודאי מקום שהיא חיה אינו רק הטרפש שעל הכבד:
והנה מצאתי בפרי תואר ס"ק י"א שהאריך בדין זה והעלה ג"כ דלא כהב"ח כ"א כמ"ש הרב"י דמצד הכבד קאמר וכל דאינקיב שלא כנגד הכבד כשרה עכ"ד. ועיין בתשו' גבעת שאול סס"י נו"ן כ' ג"כ שיש לצדד ע"פ מ"ש בש"ע מצד הכבד. וכיון שיש מחלוקת שקול בדין זה היינו שאף שהב"ח והש"ך והפר"ח אוסרים. מהרי"ט ותשו' ד"ר ומהר"מ מתירים והפר"ת דבתראי הוא מסכים להקל. ע"כ אפשר לצדד להקל במקום הפ"מ. דהא כיון שאין לדין זה שרש רק מדברי בה"ג יש לדמותו לדין בועה בשיפולי ריאה שכ' הב"י בסי' ל"ז בשם מהר"י בן חביב נשמע לכל מי שיפרש דבריו להקל כו'. וכ"כ בת"ש שם ס"ק ל"א ולהמקילים שומעים בדין זה כו' יעו"ש. וכן ראיתי בכנה"ג סי' מ"א אות י"א בשם מהרשד"ם שהביא ראיה להחמיר בדין זה מדין בועה בשפולי רק שכתב דכש"כ הוא:
קיצור. מדברי המרדכי והג"א יש ראיה להב"י. והפרי תואר פסק ג"כ כהב"י וש"ע ולא כהב"ח. וגם ע"פ דברי ריא"ז הנ"ל יש לשמוע כן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.