ב

אך הב"ח הקשה על תירוצו זה מדברי הר"ן שכתב בסוגיא דריאה הסמוכה לדופן היכא דסמיכא ריאה למקום שאין הנקב פוסל בו כגון שהיא סרוכה לגרגרת או לשמנוניתא דידיה או לטרפשא דלבא או לטרפשא דכבדא. ובאמת שדברים אלו אינן מדברי הר"ן לבד כ"א משאר גדולי הראשונים הזכירם הכנה"ג בהגהת הטור סס"י ל"ט אות ס"ו ומכללם משמעות הרמב"ם פי"א ה"ו. ותירץ הוא ז"ל דכוונת הר"ן שאין הנקב פוסל בו מצד עצמו שאין פסולו אלא מטעם שאין הפסק בין אברי הנשימה לאברי המזון כו' ובמחכ"ת הוא דוחק דהא עריב ותני טרפשא דכבדא עם שא"ד שאין הנקב פוסל בהם כלל. אשר לכך י"ל באחד משני דברים או שנאמר דהר"ן ושא"פ לא ס"ל כלל דינו דבה"ג וס"ל דניקב חצר הכבד כשרה. וכמו שהביא הכנה"ג מתשו' המיוחסות להרמב"ן סי' קס"ב המובא ב"י סי' ל"ט בד"ה לכל מקום שתסרך הריאה. וז"ל ומזה הטעם אם היא סרוכה לכבד דרך נקב שהיה בטרפשא טרפה כמ"ש בתשו' להרמב"ן סי' קס"ב עכ"ל. והשתא קשה ת"ל דטרפה מטעם ניקב הטרפשא ומה לו לאוסרה מטעם ריאה סרוכה שלא במקום רביתא. וכן מבואר תשו' הנ"ל בתשו' הרשב"א ח"א סי' תרל"א דטרפה מצד הסירכא מן הריאה. דלפ"ז מוכח דס"ל דמצד נקב הטרפשא אין כאן שום טרפות. או שי"ל כמו שתירץ בתשו' מהרי"ט חי"ד סי' ח' וז"ל א"נ משכחת לה שהסירכא נכנסה דרך הטרפש המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון דבההיא לא מטריף כדכתב הרב בב"י. לפי שאין שם מקום הכבד שהוא דבוק לצד ימין כאותה ששנינו פ"ד דתמיד אלא של ימין קורא גדולה מפני שהכבד תלוי בה. ואם נקב אותה הטרפש שעליו מטריף בהכי שיש לחוש מפני הכבד שתחתיו. ודבר זה בידי מאת זובחי הזבח בטרפשא דכבדא וטרפשא המפסיק בין אברי המאכל הכל אחד אלא שהשמות מוחלקין לפי מקומן שעל הכבד נקרא טרפשא דכבדא. ובהכי מתוקמא תשו' הרשב"א ז"ל דאפשר לה ליסרך דרך טרפש המפסיק מן הצד ולא ינקב הטרפש שעליו ודברי הגאונים יתד הוא שלא תמוט עכ"ל. הרי דבריו מבוארין דלא כהב"ח דס"ל שטרפות הנקב בטרפשא הוא משום שאין הפסק בין אברי הנשימה לאברי המזון. ולכן ס"ל דבכל הטרפש הנקב פוסל. אבל מהרי"ט ס"ל דמחמת זה אין שום טרפות כ"א הטרפות רק מצד שסוף הכבד להנטל ולכן אין טרפות רק בחלק מהטרפש שעל הכבד הנקרא טרפשא דכבדא. ולא בחלק הטרפשא המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון היינו מה שאינו על הכבד. וכתב דהיינו כמ"ש הרב בב"י ור"ל מ"ש הרב"י א"נ התם בטרפשא המבדלת בין אברי הנשימה לאברי המזון והכא בטרפשא דכבדא שהיא יותרת הכבד הנק' איבדש עכ"ל. וביאר מהרי"ט דבאמת הכל אחד אלא שהשמות מוחלקין לפי מקומן שעל הכבד נק' טרפשא דכבדא כנ"ל. א"כ אין איסור רק כשניקבה הטרפשא מצד הכבד. ולא בריחוק מקום מהכבד. א"כ יצא לנו דדברי מהר"מ בספר מח"ב הן כדברי מהרי"ט והב"י ותשו' ד"ר:

קיצור. ומה שהקשה עליו הב"ח מדברי הר"ן י"ל או הר"ן ס"ל דניקב חצר הכבד כשרה לגמרי כדעת תשו' להרמב"ן סי' קס"ב. או כמ"ש מהרי"ט דטרפשא דכבדא וטרפש המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון הכל אחד אלא שהשמות מוחלקין ואין הנקב פוסל כ"א בטרפשא דכבדא: